השנה,
שנת ה-50 לאיחוד ירושלים, התקיים החידון בנושא "אם אשכחך ירושלים". חומר
הלימוד עסק במלחמתן של אצ"ל ולח"י בירושלים וכלל פעולות ואישים מרכזיים:
מנחם בגין, אברהם שטרן, הרב אריה לוין וזאב ז'בוטינסקי. לחידון נרשמו עשרות תלמידי
כיתות ו' – ט', 22 מתוכם עלו לשלב הגמר. אחת המשימות שהתבקשו המתמודדים לבצע היתה
עבודת בית שכללה את הסעיפים הבאים:
1. בעקבות
הריאיון שערכתם עם לוחם/ת, עדות ששמעתם בבית הספר, או ספר שקראתם, תארו התנהגות של
לוחם/ת שהרשימה אתכם וכתבו מדוע.
2. אילו
הייתם חוזרים אחורה בזמן לתקופת המחתרות, באיזו פעולה הייתם בוחרים להשתתף ולמה.
3. חברו
ועצבו כרוז משותף של אצ"ל ולח"י בדבר המלחמה על ירושלים.
4. אתם
עיתונאים – הכינו כתבה על אחד מהמקרים הבאים:
·
פגישה בין מנחם בגין ובן גוריון אחרי
אלטלנה.
·
ריאיון עם לוחם אצ"ל לאחר פעולת
פיצוץ מלון המלך דוד והיוודע תוצאותיה.
·
פגישה בין אברהם שטרן ודוד רזיאל עם
פרוץ מלחמת העולם השניה.
·
ריאיון עם לוחמים לאחר כישלון שחרור
העיר העתיקה.
אנו מביאים בפניכם מבחר מהדברים שכתבו
המתמודדים:
יוסף
אהרונסון, כיתה ז' ישיבה תיכונית הראל חולון, כתב על ההתקפה על תחנת הרכבת
בירושלים:
"מה
שהרשים אותי במיוחד בפעולה זו היתה התנהגותו של מאיר פיינשטיין, שלמרות כל הכאב
והקושי המשיך את הפעולה עד סופה באומץ. אני חושב שכמעט אף אחד לא מסוגל לבצע דבר
מדהים שכזה".
שחר
אורן, כיתה ח' ישיבת שעלבים, כתב כרוז הקורא להילחם למען ירושלים:
"במשך
דורות רבים חלם עם ישראל על השיבה לעיר הקודש ירושלים. עיר אשר בה חי ומלך דוד
המלך ואשר אליה נשואות עיני היהודים בתפילתם. כעת רוצים הגויים לקחת מעמנו את
ירושלים. אנו קוראים לך לצאת ולהילחם למען ירושלים".
ראשית
אטון, כיתה ז' בי"ס כרמי חן עלי, נפגשה עם לוחם הלח"י אליעזר בן עמי:
"אליעזר
היה במחלקה הטכנית של הארגון. הוא הכין את הרימונים לפיינשטיין וברזני והשתתף
בחפירת מנהרת הבריחה מכלא ירושלים. אליעזר לוחם חזק ומתוחכם ומאוד נהניתי לפגוש
אותו ולשמוע את סיפוריו".
דביר
אלטשולר, כיתה ח' בי"ס לביא, כתב על חבר לח"י - הנער אלכסנדר רובוביץ':
"הרשימה
אותי מאוד התנהגותו בגלל שלמרות גילו הצעיר ולמרות שבבית הספר שלו התנגדו הוא
התעקש להצטרף למחתרת ולהשפיע. הוא נהג בגבורה כשלא גילה לבריטים שום דבר ממה
שידע".
צרי
אלמייקס, כיתה ו' נחלת צבי אלון מורה, כתבה על לוחם לח"י עזרא יכין
"אלנקם":
"אני
חושבת שזה מדהים איך התנהגו אנשי המחתרות בתקופה הזאת ואיזה מחירים היו מוכנים
לשלם כדי להגן על עמם ולהגיע לחירות שתמיד שאפו אליה. איזה יכולות מיוחדות יש
לעזרא יכין! ממש גיבור על! רק שהכוחות שלו הם לא רק בשרירים שלו, הם גם בנפש שלו,
במידת ההקרבה ובאכפתיות האדירה שלו".
אחינועם
אשכנזי, מכיתה ז' בית ספר שירת חנה עלי, התרשמה מפיצוץ המטוסים בכפר סירקין של לח"י:
למרות
שהפעולה היתה גדולה ומורכבת היא הסתיימה ללא נפגעים מצדנו! אפילו לא פצוע! לדעתי
זו היתה פעולה חשובה במיוחד כי היא פגעה בבריטים והשמידה להם כלי חשוב
וחיוני".
אוריה
גורמן, כיתה ו' אולפנת שלהבת, נפגשה עם לוחם לח"י יהודה מינס:
"יהודה
הצטרף ללח"י בגיל 12 ושמר זאת בסוד מפני משפחתו. התרשמתי מכך שלו ולחבריו
היתה אמונה ושהיו מוכנים לעשות הכל בעד ארץ ישראל, אפילו למות כדי שתקום לנו
מדינה!"
נעמי
גזיאל, כיתה ו' בי"ס שלהבת בנות שעלבים, כתבה על חברת לח"י טובה סבוראי:
"טובה
היתה אמיצה דיה כדי להסתיר בביתה את מנהיג לח"י, אברהם שטרן. לדעתי, התנהגות
זו ראויה להערצה. התרשמתי מאומץ ליבה של טובה ומנכונותה למסור את נפשה כדי להגן על
לוחם מבוקש כל כך".
שלו
גרבובסקי, כיתה ו' ת"ת קניין תורה חברון, כתב כרוז הפונה אל הנוער:
החומר
מעניין אותי מאד, אני חושב כמה גיבורים היו הלוחמים שבזכותם יש לנו היום מדינה שבה
אפשר לחיות חופשי (כמעט..). אני מבין שאם הדור שלנו לא ילמד ויזכור את ההיסטוריה הזאת
וירגיש אותה, היא תשכח ואתה הערכים והמסרים
שעליהם נהרגו אנשים ומסרו את הנפש. הם נותנים לי דוגמא וכוח לחיות את החיים שלי בחברון,
גם אם לא תמיד קל פה...
אלנתן
גרוס, כיתה ח' חטיבת נריה סוסיא, היה רוצה לחזור לאחור בזמן ולקחת חלק בתנועת
המרי:
"הייתי
רוצה להשתתף באחת הפעולות המשותפות של המחתרות במרי העברי בגלל שאני חושב שעיקר
הכוח של עם ישראל הוא כשאנחנו מאוחדים. מזה אפשר ללמוד את החשיבות של "כל
ישראל אחים".
אביעד
דוקוב מכיתה ח' חטיבת נריה סוסיא , התרשם מהתנהגותו של לוחם האצ"ל מאיר
פיינשטיין:
"מאיר
פיינשטיין הפגין את גבורתו בפעולת פיצוץ תחנת הרכבת בירושלים כאשר למרות הפציעה
בידו הוא המשיך לנהוג על מנת להציל את חבריו הלוחמים. הוא המשיך להפגין גבורה כאשר
הוא ולוחם הלח"י משה ברזני פוצו את עצמם בתא הנידונים למוות בכלא
ירושלים".
יאיר שטרן מברך את המתמודדים
נועם
דרכי, כיתה ח' ישבת אורט מעלות, כתב על לוחם האצ"ל עמיחי פאגלין –
"גידי".
אני
מאמין שהיוזמה, אומץ הלב הבלתי נתפס והנכונות להשגת המטרה הפכו את עמיחי פאגלין
לסמל. הוא היה לוחם, מנהיג ומפקד שלא איבד את העשתונות גם כשהכל נראה אבוד והצליח
להציל את חיי חבריו ולהחרים נשק עבור המחתרת".
בת
ציון הרשקוביץ, מכיתה ז' בית ספר נחלת צבי אלון מורה, התרגשה מדבריהם של לוחמי
לח"י אברהם אמפר וזליג ז'ק שנורו ונהרגו על ידי הבריטים:
"מה
שהרשים אותי בדבריהם היא הפשטות שבה נאמרו. אלה לוחמי המחתרת העבריים שגם על סף
מוות לא שוכחים את עמם, את ארצם ואת שאיפת חייהם – החירות".
רבקה
וייצמן, כיתה ז' אולפנת צביה בת ים, אילו היתה חוזרת לתקופת המחתרות, היתה רוצה
להשתתף בלחימה על הרובע היהודי שבעיר העתיקה:
אני
חושבת שהיתה זכות גדולה ללוחמים להילחם על ירושלים, עיר הבירה, עיר הסבל, עיר
הנצח! אני בטוחה שכל הלוחמים נלחמו באומץ ובתקווה עד הכדור האחרון. הלוואי והיתה
לי הזכות להשתתף בפעולה כה חשובה ובעלת ערך".
ורד
זיגדון, מכיתה ט' אולפנת צפירה שוהם, כתבה ראיון דמיוני עם הלוחמים לאחר כישלון
כיבוש העיר העתיקה:
"דווקא
את העיר העתיקה והכותל שאליהם צופות כל עיני היהודים, לא הצלחנו לכבוש. אבל תמיד
יש תקווה. אנו מקווים שההזדמנות לאחד שוב את ירושלים תחזור בקרוב, וכשהיא תבוא –
אנחנו נהיה שם".
טל
אפרת לוי מכיתה ט' באולפנת שעלבים, כתבה על לוחם לח"י עזרא יכין:
"כשאלנקם
הידק ללבו רימון כדי להגן על ילדים הוא לימד אותי דבר חשוב מאוד לחיים: להסתכל
סביב, על אנשים אחרים, וגם כשאני במצוקה לא לחשוב רק על עצמי. לפני שעושים מעשה
לקחת אחריות ולדאוג שהוא לא יפגע באחרים סביבנו".
נריה
מלצר, כיתה ז' ישיבת צביה אלישיב לוד, כתב את דעתו על לוחם הלח"י יעקב גרנק-
"דב הבלונדיני":
"הדהימה
אותי אישיותו כמפקד שייסד את הקריאה "אחרי" והראה דוגמה אישית לחייליו.
לדעתי כשחיילים רואים את המפקד שלה צועק "אחרי" הם מקבלים עידוד ומורל
גבוה ויכולים להסתער ולנצח".
המתמודדים בשלב הגמר
אלישע
מנדלביץ', כיתה ו' בי"ס נועם נריה לוד, קרא את ספרו של לוחם אצ"ל
ולח"י ישקה אליאב וכתב:
"התרשמתי
מאוד מאומץ לבו בלחימתו בבריטים. גם לאחר שנפצע, מפקדו 'יאיר' נרצח והוא נדון
למאסר עולם, יעקב אליאב ברח והמשיך לפעול. בנוסף, במלחמת העצמאות הוא השתתף במבצע
"דני" לשחרור לוד שזו העיר שבה נולדתי ובה אני גר כיום".
אלישע
פייגלין, כיתה ח' חטיבת נריה סוסיא, ניסח כרוז אל הציבור:
"קריאה
מופנית אליך ואל כל חבריך וחברותיך, להצטרך ללחימה בירושלים על הישרדות העם היהודי
בארץ אבותיו בארץ ישראל, לצאת ולהפגין נגד השלטון הבריטי ונגד ההבלגה שנוקטת ההגנה.
זה תלוי רק ברצונך!!"
הלל
רוזנהיים, כיתה ז, ישיבת צביה אלישיב , כתב כרוז לציבור:
"אין
אנו יכולים יותר לסבול את מראה הבריטים בעירנו הקדושה ואת לקיחתה של חירות ישראל
ע"י צוררים אלה. על כן הקמנו את מחתרות האצ"ל ולח"י ואנחנו קוראים
לכם להצטרף ולהיות חלק ממלחמת השחרור של ארץ ישראל ושל ירושלים הקדושה".
אלומה
ריינמן, כיתה ז' בי"ס חן נריה, היתה רוצה להשתתף בפעולת פיצוץ מלון המלך דוד:
"הייתי
רוצה להשתתף בפעולה זו מכיוון שבחיים שלי לא עשיתי משהו בשביל המדינה או העם
היהודי והייתי שמחה לעזור בתקופה שהבריטים שלטו בארץ ולנו, היהודים היה מאוד
קשה".
יונתן
שגיא, כיתה ח' ישיבת גבעת שמואל, התרשם מאישיותו שלו מנחם בגין:
"למרות
כל הקשיים, המהמורות והפחדים, המשיך בגין בפעולותיו ולרגע לא הפסיק גם כשידע שאם
יתפסו אותו יכולים לענות אותו ואף להוציאו להורג. הוא המשיך בהנהגת הארגון עד
פירוקו ב-1948".
במקום הראשון- אחינועם אשכנזי, יחד עם אנשי לח"י על הבמה
