"שנה טובה, שנת אחוד, שחרור וגאולה. נצח ישראל לא ישקר"
אלה היו האיחולים שהתנוססו על גבי כרטיס שנה טובה שנשלח ל'יאיר' מכלא עכו בשנת
1940. המברכים הם חלק מחניכי קורס ה-38 - קורס הסגנים הגדול ביותר שהתקיים
באצ"ל עד אותה עת. שלושים ושמונה חברי האצ"ל שיצאו לקורס במשמר הירדן,
בראשותו של שלמה פוזנר. נתפסו על ידי הבריטים עקב קולות הפיצוץ שנשמעו בשעת
האימונים.
המשתתפים נעצרו
ע"י המשטרה הבריטית ב-17 בנובמבר 1939. הם הועמדו למשפט ונאשמו בהחזקת נשק
וחומר נפץ. על כולם נגזרו עונשי מאסר בין שנתיים עד עשר שנים. ארבע הבנות שהשתתפו
בקורס הועברו לכלא בית לחם והבנים ריצו את מאסרם בכלא עכו,
אף על פי שקורס
הסגנים לא צלח, רוחם של החניכים נותרה איתנה, זאת ניתן ללמוד לא רק מהאיחולים לשנה
החדשה אלא גם משיר שכתב אחד מהם לאחר מתן פסק הדין:
ממחוז תל-אביב הגלילה נשלחנו
בני-און לארגון הצבאי-הלאומי.
סגנים, מפקדים נהיה עוד אנחנו,
נדריך במולדת גדודי לוחמים.
מבוקר עד ערב למדנו בלי הרף
הלכות מלחמה ותורת האלמות.
בתום התרגול בין מרום וכנרת
נשלחנו לעכו לקורס השתלמות.
ממשמר – צפתה, מצפת המבצרה,
בלב – החרות ובפה המנונה.
קמוץ האגרוף, "אין דבר!" עוד נסערה,
נכונו לכל השלושים ושמונה.
חומות המבצר סריגים ובריח
רק חשלו רצוננו ללחום ולכבוש.
יורשי סיקריקים ממחתרת נגיח
בדם ובאש המולדת ירוש.
נגמר המשפט. כבר אושר פסק דיננו.
צאינה לחופש ארבע סגניות!
עלינה, הצלחנה! בשאת ברכתנו
ברכת אחיכן מבינות לחומות.
ואנו בשבע שנות מאסרינו
נקשה לבותינו שמור ונחלום
יום דרור בו כולנו נלחום בצרנו
הצבא הארגון לשחרור הלאום.
שנה טובה, שנת שלום ואחדות!
צוות מוזיאון לח"י
