ייעודו של
ישראל ירדני נקבע כבר בלידתו. בלידה קיבל את השם ישראל. הוא נולד בפולין
בשנת 1903.
כאשר היה חשש לחיי היהודים בפולין החליטו ההורים לפצל ולשלוח
לחו"ל את שלושת ילדיהם, בשעות האחרונות לחיי אמו החולה בשחפת היא מצווה
על ילדיה: משה ישלח לאמריקה, חיים לארגנטינה ולישראל נאמר "נתנה
לך השם ישראל נציב אותך בישראל, לך לישראל, בגיל 13 מצווה על בנה
"כשם ארץ ישראל היהודית ומצווה שיום יבוא והוא יגיע לארץ ישראל, לך לך".
באותה תקופה ביצעו הפולנים פרעות בקרב היהודים.
באותו היום ישראל עבד במסגרייה לפתע שמע קולות צעקה ופחד
של הנשים היהודיות בעיירה ישראל הפסיק את עבודתו והבחין בפורעים
הפולנים שמתקרבים לכיוון העירה במטרה לחפש את נשות העיירה היהודיות.
נשות העיירה ברחו והסתתרו בבית המשפחה במרתף הבית במטרה
שלא ייפגעו בהן.
ישראל ראה כיצד הפורעים מתקרבים לעבר הבית ואז החליט לעשות
מעשה ששינה את חייו.
ישראל לקח מהמפעל תותח וביצע ירי לעבר
הפורעים הפעולה גרמה לפורעים לברוח ובכך הציל את נשות העיירה.
עובדי המסגרייה והמשטרה הפולנית דרשו לאסור את הנער ישראל
ירדני שהיה רק בן 17 על כך שביצע את הירי.
בעזרת שוחד הצליח אביו של ישראל להבריחו מהכלא
הפולני ואז החל במסעו ובנדודיו של הנער הצעיר, בן השבע עשר, לארץ ישראל כצוואת אמו .
תחילה ברח
לרומניה ושם חיפש דרך לשוט לעבר ארץ ישראל, מאחר ולא היה לו כסף לרכוש כרטיס
נסיעה באנייה הצליח להתגנב לאנייה בעזרת תרגיל שביצע, ישראל
עזר בסחיבת מזוודות לאישה שעלתה לבדה לספינה האישה עלתה עם מספר
מזוודות, במהלך הנסיעה ניתפס ונכלא בכלא בספינה.
רק כאשר הבטיח לשלם עבור הנסיעה ע"י עבודה שוחרר והחל לעבוד
כנער סיפון על הספינה "בוקרסט" שהפליגה לקפריסין שם עבד
כנער פחם בבטן האנייה "כושי".
כשהספינה הגיע לקפריסין סירב רב החובל לאפשר לישראל לרדת לחוף
בטענה שלא סיים לשלם בעבודתו את מלוא הכרטיס הפלגה .
ישראל ניסה להימלט מאניה אך נתפס ע"י שוטרי הנמל
והוחזר אחר כבוד לאנייה שם קיבל מכות וחזר להמשיך בעבודה הקשה
על האנייה בצביעה תיקונים וקרצוף.
האכזבה לא להגיע לארץ ישראל הייתה רבה ומחוסר ברירה חזר
לנמל ברומניה ושם המתין להפלגה נוספת לכיוון חיפה.
כאשר הגיע האנייה לחיפה האושר היה רב, אך בבואו סוף סוף
לנמל חיפה הובהר שרק לבעלי סרטיפיקט (אישור כניסה) או לבעלי הון בלבד ישנה
אפשרות לרדת לחוף .
ישראל הושב לאנייה, מאחר ונמאס עליו הפלגות הלוך ושוב ולאחר
התייעצות עם אנשי בית"ר שהיו על האנייה תכנן תכנית עם
צאת האנייה מהנמל יקפוץ לים וישחה אל החוף ואל החופש.
העולה הבלתי לגלי קפץ מהאנייה לים בשחייה לכיוון המולדת
שלגופו קשורים חבילות ומכתבים מנוסעים באנייה שלא הורשו לרדת
לחוף ורצו להעביר מכתבים וכסף למשפחתם בארץ.
במהלך השחייה וכתוצאה
מהמשקל של הציוד שהעביר ,איבד ישראל את הכרתו והים פלט אותו
לחוף סטלה מאריס ליד בת גלים. ישראל, נשבע במהלך השחייה לכיוון ישראל
שבמידה ויינצל יקרא לאחד מילדיו על שם הכרמל שראה מרחוק בים ולא הצליח
להגיע מאחר ואיבד את ההכרה במהלך השחייה.
לימים שביתו הבכורה נולדה זכר ישראל את הנדר שהבטיח
לקיים וקראה לביתו כרמלה על שם מראה הרי הכרמל שראה במהלך השחייה לחוף
והמראה הראשון שראה לאחר שהתעורר מאבוד ההכרה שנפלט מהים לחוף הכרמל.
הבת כרמלה נישאה מאוחר יותר לאחד מלוחמי ומפקדי לח"י היותר
ידועים ברוך בן דב.
ישראל התחיל את צעדיו כפועל בבית החרשות 'שמן' בחיפה, פגש בעטרה
והתאהב בה ונשא אותה לאישה.
הם עברו לכפר סבא (לימים נקרא השטח הזה רעננה) והקימו שם את ביתם.
"בית החומה" - הבית נבנה כבית כלא. הבית אמור היה לשמש את מחתרת לח"י למקום בו
ייאסר הנציב הבריטי, (פעולה שלא יצאה אל הפועל).
כך כונה בית משפחת ירדני, הבית בקצה הגבעה ברחוב פרדס
משותף 2 ברעננה.
הבית שימש כאחד ממחסני הנשק החשובים והסודיים של ארגון לח"י.
מקום מסתור לאנשי המחתרת להסתודדות, מסתור בין
הפרדסים והשדות, מקום מפגש ומפקדה
לתכנון מבצעים לגדולי המחתרת ובניהם יאיר שטרן ראש מחתרת
לח"י.
הבית ברחוב פרדס משותף התאים לכל המשימות ולכול צורות ההתחמקות, קל היה למצוא בו מסתור בין העצים והשיחים, קל היה לבוא בדמות אחת ולצאת מהבית
כדמות אחרת ע"י צביעת שיער ראשם, הרכבת משקפים, גידול זקן ושפם, תחפושות לרבנים, זקנים, נשים וערבים.
הפרדסים והשיחים שימשו מקום מסתור, הבית
והבונקרים הסודיים שבו הסתתרו חברי הארגון ולוחמים מאימת הבריטים .
הלוחמים הגיבורים כמו: גאולה כהן, יעקב מרידור, יצחק שמיר,
מנחם בגין ועוד רבים אחרים .
הלוחמים שהסתתרו בבית ובסביבתו היו יוצאים
בלילה מהבונקר מרימים את הקרש המכוסה בוץ יוצאים
מהבור בכדי להתגנב למטבח של עטרה ירדני בעלת
הבית, שם ציפה להם תמיד סיר מרק חם, עם בשר ותפוח אדמה .
תפקיד ילדי המשפחה מספרת דליה זילברסון (הבת) היה לעבור ליד מקום
המחבוא והבונקרים להשקות את הצמחייה מעל הקרשים שכיסו את
הבונקר מדריכת הרגלים של הלוחמים שיצאו ונכנסו מהמחבוא
במטרה להרים את הצמחייה שהתכופפה ולטשטש את סימני ההליכה ואת פתח הבונקר
המסתור .
דליה נזכרת בתפקיד נוסף שהיה לילדי המשפחה והוא לספר ולהעביר מסרים
ועדכונים ללוחמים שהתחבאו בבור או בבונקר הסודי בין הקירות הכפולים בבית
החומה - בית המגורים של המשפחה, השיטה המקובלת הייתה העברת המסר תוך כדי
שירה מספרת דליה.
החשש הכבד היה מהחיילים הבריטים "הכלניות" שתמיד היו מופעים בפתח הבית .
מאחר ובביתנו מספרת דליה נמצאו מפקדי המחתרת ואנשי הקשר שלהם,
תמיד בני המשפחה היו צריכים להיות דרוכים בכדי להזהיר את אנשי המחתרת .
במידה וסיור אנגלי היה מתקרב היו פוצחים בשיר שנקבע מראש ולפי
מהירות השיר היו יודעים אנשי המחתרת את מידת הסכנה.
במטבח הבית על השולחן תמיד היה סיר גדול על האש מוכן לכול
רעב ונרדף,לוחמי המחתרת ידעו זאת והיו מגיעים לבית החומה ממרחקים מתוך
ידיעה שימצאו מים חמים לרחצה בגדים נקים, אוכל, מקום מסתור, טיפול רפואי
ונשק למקרה הצורך.
תמיד במטבח המשפחה היה פח גדול מלא בשאריות ירקות ותירס במטרה
להחביא את הנשקים במידה והבריטים היו מגיעים במפתיע לחצר המשפחה .
תפקיד הילדים היה לרוץ ולרוקן את "פח הזבל" המלא
בנשקים ולהחזירם לבונקר.
בית הקברות הישן של רעננה נמצא בסמוך לבית המשפחה
ברחוב פרדס משותף בקצה הגבעה בית הקברות שימש אף הוא כחלק
מהמבצר וחלק מהאסטרטגיה שבנה ישראל ירדני .
בית הקברות שימש כמקום לפעילות לח״י תחת פיקודו של
ישראל ירדני ומשפחתו שימש בית הקברות למסתור אנשים ונשק.
דובלה הבלונדיני
מבכירי לוחמי הארגון שנפצע קשה באחת מפעילויות המבצעיות הובל ל ״בית
החומה", משפחת ירדני החביאה את דובלה הבלונדיני בתוך
קבר ריק (הוכן מראש לאירועים מהסוג הנ"ל) וטיפלו בפציעתו.
דובלה נפצע קשה מאוד וישראל ירדני שכב לצידו כול
הלילה בתוך הקבר הריק בכדי שלא יישאר לבדו ושלא יהיה לו קר
בלילה , בבוקר פינו את דובלה לקבלת טיפול רפואי.
לצורך הקמת תשתיות מודיעין וגיוס אנשים מקרב הערבים והדרוזים
למלחמה באנגלים ,המחתרת היתה זקוקה לכסף.
לצורך השגת הכסף ביצע לח״י מספר מעשי שוד, הכסף
הובל בדרך לא דרך באמצע הלילה אחרי פעולות השחה והחלפת מכוניות רבות הגיעה
תמיד בסופו ל"בית החומה"
.
עטרה הייתה מעירה את ילדי
המשפחה משנתם והילדים נתבקשו במשך כול הלילה להחביא את הנשקים
הרבים שהגיע או לספור ולמיין את הכסף שהגיע ולסדרו בחבילות .
צריך לזכור שבאותה תקופה לא היה קל בארץ ולמשפחה לא
היה הרבה כסף החיים בארץ לא היו קלים אך תמיד
ידענו מספרת דליה שהכסף משמש לרכישת נשק ושהמטרה חשובה יותר
לארגון לח״י מאשר לנו המשפחה
.
השוד המפורסם של בנק ברקליס שבו לוחמי המחתרת פרצו למרתף
הבנק אספו מכול הבא ליד כולל כסף שיצא משימוש עם חותמת ממשלת אנגליה הפוסלת את
השטרות משימוש.
השטרות הגיעו לבית משפחת ירדני בלילה, המטבח של עטרה
ירדני אשר היה ידוע בתבשילים ובמטעמים המפורסמים שהייתה נוהגת
להכין הפך ברגע אחד ממטבח המשפחה לסניף בנק
תוך דקות נשפכו שקי הכסף בכול החדר וכול הלילה ילדי
המשפחה שהוערו משנתם והושבו סביב השולחן הגדול לצורך ביצוע מיון שטרות הכסף.
לפי סוגי מטבעות ,שטרות תקניים ושטרות פסולים
העבודה בוצעה כול הלילה בבוקר הגיעו לוחמי המחתרת בפיקודו של ברוך בן דב
הלוחם המפורסם של לח״י שלימים התחתן עם כרמלה הבת הבכורה של ישראל
ועטרה ירדני ולקח את הכסף בכדי להעבירו למפקדת לח"י.
ידענו שהכסף מיועד לדברים חשובים של המחתרת אך אנו הילדים למרות
גילנו הבנו וידענו שגם בבית חסר כסף ולכן עברה מחשבה להשאיר קצת כסף
,אך האמון שקיבלנו לא אפשר לנו לבצע זאת, האח הקטן חשב אחרת ולקח
בחולצתו קומץ שטרות והחביא את קומץ שטרות בסליק פרטי שהכין.
ביום שנרצחו הנערים בבית הספר למדריכים ופטרולים רבים עברו
ברחוב פחד הילד וסיפר לאמו על המעשה בכדי לא להיתפס שרפו יחדיו את
השטרות שנלקחו.
ישראל ירדני איש קרבות ציוני, התחיל להעביר נשק למחתרת
עוד בשירותו הצבאי ב Rfa כאשר שמע שחל פילוג במחתרת
האצ"ל ואברהם שטרן מתנגד לגיוסים לצבא הבריטי בטענה שאסור להפסיק את המרידות
כנגד צבא השליטים בארץ.
בזמן חופשתו מהצבא נהג להפקיד את נישקו האישי אצל האפסנאי ולקבל
תעודה זיכויי שאין בידו נשק .
בזמן הנסיעה ברכבת ממצרים לישראל לביתו נסיעה שהייתה ארוכה די
מונוטונית וקצינים בריטים רבים שהיו על הרכבת שקעו בשינה, זמן קצר לפני ירידתו
מהרכבת חיפש ישראל ירדני חיל בריטי ששקוע בשינה עמוקה ואז היה כהרף עיין מאמץ את
נשקו של החייל ויורד מהרכבת לחופשתו עם נשק .
לא הייתה בעיה לרדת עם נשק מהרכבת מאחר והוא שב כחיל ששב
מהחזית וזהו נשקו האישי אף אחד לא ישווה את המספר הסידורי של הנשק.
את הנשק היה מוסר למחתרת ובשובו לבסיס היה מראה את תעודת הזיכוי
ומקבל רובה חדש.
לפעמים היה גונב מהבסיס תרמילים וחומרי נפץ או רימונים בעזרת
תפרים שתפר בבגדיו במיוחד לאחסונם בשולי הבגדים והעביר את
הנשק למחתרת .
כך שבמהלך כול שירותו העביר נשק תחמושת וחומרי נפץ וציוד אישי
וצבאי למחתרת.
נשק רב הגיע לבית החומה, באחד המקרים, לוחמות המחתרת הגיעו למחנה
צבאי בחולון העסיקו את הש״ג ויתר החברים
חדרו לנשקיה לפתע צצו חיילים סודאנים והחלו לירות התפתח
קרב יריות שבו נהרגו שני חיילים סודאנים.
הנשק הועמס על כלי רכב ונסע לכיוון רעננה באזור רמת השרון נתקלו
במחסום בריטי ולא היה ברירה אלה לפרוץ את המחסום תוך כדי
נסיעה וכפויי ירי.
בהמשך הנסיעה גילו כי הרכב נפגע במיכל הדלק של המכונית כתוצאה מקרב
הירי ולכן פרצו למכונית שחנתה ליד אחד הבתים העבירו את הנשק למכונית
השנייה והמשיכו בנסעה לכיוון רעננה ל"בית החומה".
מיד שהגיעה המכונית לפתח הבית , ילדי משפחת ירדני נרתמו לעזרה
הוציאו את הנשקים למקום מסתור תחת פיקודו של אביהם .
בשקט ובזהירות סחב כול אחד מבני הבית מהגדול עד הקטן
שקי רימונים, רובים וחומרי נפץ אחרים .
כמות הנשק הייתה עצומה כך שהשמש כבר התחילה לעלות ועוד לא הספיקו
להחביא את הנשקים בסליקים הרבים שהיו בבית ובקרבתו באזור
הפרדסים.
ישראל ירדני נהג לבנות סליקים מתחת לצינורות ושיבר המים כך שבמידה
והבריטים יחפשו נשק בעזרת גילויי מתכות לא יצליחו למצוא מכיוון שלא יחשדו שמתחת
לצינור מתכת או השיבר מסתתר הסוד הגדול, בנוסף נהג ישראל לאסוף ברזלים
ולזרוק אותם בחצר הבית בכדי למנוע משימוש מכשירי גילויי מתכות לפעול באזור הבית.
מאחר ונגנבו כמויות רבות של נשקים החביאו את יתר הנשק בברכת הדגים
שבחצר שכוסתה בקש ובצמחים, בעודם מתבוננים
ברכב לבדוק שלא נשאר נשק הופיע פטרול משטרה כמובן שבני המשפחה התנדבו
לסייע לפטרול משטרה האנגלית שהיה מורכב משוטר יהודי, ערבי ואנגלי בחיפוש
הנשקים שנגנבו תוך שהם מתרחקים מהבית ומהסליק.
פיצוץ בית הסרייה ביפו, מבית החומה נסעה מכונית מלאה בתפוזים
שנקטפו בפרדס המשפחה בין התפוזים הסתירו את ארגזי הנפץ המכונית
נסעה מהירה לכיוון בית הסרייה ביפו שם החנו את מכונית הנפץ שהתפוצצה.
פגיעה בבית המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה, מאחר וארעה התפוצצות
בבית המלאכה למוקשים בת"א, הופיעו בבית ירדני שלושה בחורים
אשר התמקמו במחסן הישן בחצר ועבדו ששה ימים רצופים בערב השישי נפרדו
מהמשפחה לדרכם.
מאוחר יותר נודע לבני המשפחה כי הם היו בין עשרת ההרוגים, בעת
הנסיגה מההתקפה על כלא עכו ונהרגו בקרב יריות .
אירוע נוסף שקשור ל"בית החומה", לאחר פיצוץ
מלון המלך דוד נתפס מדביק הכרוזים ,ילד מאוהדי לח״י בירושלים .
בנס הצליחו חברי הארגון להבריח את הנער והביאו ל"בית
החומה" ברעננה.
ילדי המשפחה
הרבו להימצא במחיצת הנער ולעודדו, מדובר היה בילד פיקח אשר קנא בילדי משפחת
ירדני שהלכו כול בוקר לבית הספר והוא התלמיד המוכשר נשאר לבדו בבית המשפחה, אחרי וילון בבונקר הסודי בקירות כפולים שנבנו בבית ליד המטבח, לימים נבחר
הילד כחבר כנסת והשיב טובה למשפחה, הנער- חביב שמעוני.
אירועים נוספים הקשורים ל"בית החומה":
תקיפת תחנת המשטרה בסידני עלי
פעולת הרכבת בקלקיליה
התקפת רכבים משוריינים של דיביזיות הטנקים .
