מטמון בכד חלב

בשנת 1941, כשטבעת המצור הבריטית על חברי לח"י הלכה ונתהדקה, גבר הצורך להישמר מפני נפילתם של מסמכים חשובים לידי הבריטים ולהטמין אותם במקום בטוח.

'יאיר' זימן אליו יאיר את ידידו הקרוב, יוסף ברושי, ומסר לידיו צרור מעטפות חתומות בשעווה ובתוכן מסמכים בעלי חשיבות מארכיון האצ"ל. המעטפות הוכנסו לכד חלב גדול שנסגר הרמטית והוטמן בחצר בית ברחוב דיזנגוף 95 בתל-אביב.

את השנים הבאות הקדיש ברושי לפעילות במחתרת. הוא הדריך קורסים למפקדים, נעצר ואף הוגלה לאפריקה. כד המסמכים נשכח במהלך השנים הסוערות בהן התנהל המאבק לקום המדינה ורק ב-1958 נזכר בסליק שהוטמן באדמה 17 שנים קודם לכן, וחשף אותו ביחד עם דוד שטרן, אחיו של יאיר.

ברושי חושף את הכד

אמירה שטרן, אחייניתו של "יאיר" היתה זו שפענחה, רשמה וקטלגה את המסמכים במהלך השנים.  על תהליך העבודה בחשיפת המסמכים היא סיפרה:

"אני עדיין זוכרת את ההתרגשות הרבה שחזרה והתעוררה עם כל מעטפה שנפתחה. היה זה ממש אוצר שלא יסולא בפז: מכתבים, תזכירים, מאמרים, כרוזים, הודעות מפקדה, שידורים, חוברות וספרי הדרכה, פרסומים שונים מהתקופה שבין אפריל 1937 ועד יולי 1941. כלומר: מקור שאין לו תחליף בתולדות האצ"ל למן הקמתו באפריל 1937, דרך שלבי התפתחותו והאירועים שהביאו לפרישתם של יאיר ואנשיו בקיץ 1940, ועד לשלבי התארגנותו הראשונים של האצ"ל בישראל, הארגון אותו הקים יאיר, שנקרא לאחר מותו: לח"י – לוחמי חרות ישראל… [היה מדובר ב]ארכיון יוצא דופן, שריד מארכיון אדמיניסטרטיבי של המחתרת. ממש דבר והיפוכו. הכיצד, מחתרת האמונה על כללי הקונספירציה שומרת על מסמכים? אין ספק שהייתה פה גישה מיוחדת של "יאיר", שחי במודעות עמוקה לתהליך ההיסטורי ותוך כדי התרחשות האירועים עמד על חשיבותה של התקופה בתולדות ארץ ישראל. הוא דאג לאסוף ולשמור על מסמכים חשובים ועקרוניים בתולדות האצ"ל שהגיעו לידיו בתור מזכיר המפקדה וכממונה על קשרי חוץ, מדיניות והסברה, ואח"כ בתור מקימו ומפקדו של האצ"ל בישראל… [ואף] טיפל באופן אישי בהכנת החומר לגניזה בכד".[1]

הכד הכיל יותר מ-300 מסמכים ותעודות של אצ"ל ואצ"ל בישראל, ביניהם הסכמים עם ה"הגנה", התכתבות בין ז'בוטינסקי ודוד רזיאל, ובין האצ"ל לבריטים ועוד. רובם של המסמכים מהתקופה שלפני הפילוג. הם כתובים בעברית (חלקם בשפות אחרות) ובמכונת כתיבה. בין המסמכים נמצאו גם כמה רישומים ומכתבים בכתב ידו של יאיר.

                                  הדמייה של הכד ניתן לראות במוזיאון לח"י                                        

לתעודות והמסמכים שנמצאו בכד יש ערך רב בהצגת התקופה והבנתה. כיום הם שמורים בארכיון צה"ל שם ניתן לעיין בהם בתיאום מראש. הדמיה של הכד והמסמכים בתוכו ניתן לראות במוזיאון לח"י.  

---

[1] הציטוט לקוח מאתר העמותה להנצחת מורשת לח"י

איך השיגו והסתירו נשק במחתרת?

כזכור, התפלגה לח"י מן האצ"ל. לאצ"ל היו מחסני נשק רבים ובהם כלי נשק שהובאו מפולין במסגרת ההסכמים עם ממשלתה. עם הקמתה של לח"י ניטש מאבק על חלוקת הנשק. האצ"ל לא שש לוותר על הנשק שהיה ברשותו, למרות זאת חלקו עבר לידי לח"י.

בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו יהודים רבים לצבא הבריטי. החיילים היו מנצלים את חופשותיהם בארץ להברחת נשק ותחמושת בחפציהם האישיים. חברי לח"י בחוץ לארץ ארגנו אף הם הברחות נשק. תחמושת נרכשה גם מידי ערבים תומכי לח"י שקנו נשק מהלגיון הערבי. אך עיקר הנשק הושג בפשיטות על מחנות צבא בריטים. בידי לח"י היו אקדחים, שהיו מועדפים על החברים בשל מימדיהם הקטנים, רובים, מקלעים ומרגמות.

ב- 1947 החלו בלח"י בייצור תת מקלע 'סטן' במסגריה של יצחק גורשטיין (גזית) בבני ברק. הדגם הועתק מה'סטן' האנגלי. עד מאי 1948, מועד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ופלישת צבאות ערב, יוצרו בסך הכול 600 'סטנים'. עם קום המדינה היו בידי לח"י 5 מרגמות, 50 מקלעים, 100 רובים, 500 תתי-מקלעים, 400 אקדחים, 1,000 רימונים, 1,000 מוקשים ומאות קילוגרמים של חומרי נפץ מתוצרת עצמית.

כלי הנשק של לח"י, כמו גם של שאר המחתרות, הוחבאו במקומות מסתור שונים כדי למנוע את גילויים בידי הבריטים. בתחילה הוסתר הנשק כמקובל ב'סליק' (מחבוא נשק). מקום אידיאלי ל'סליק' היה במרתפי בתי הכנסת, או עדיף מתחת לארון הקודש, שם בדרך כלל לא העזו הבריטים לחפש. סליקים גדולים היו בבית הכנסת במזכרת בתיה, באחד מבתי הכנסת של שכונת הבוכרים בירושלים ובמרתף בית הכנסת הגדול בתל אביב, סליקים הוכנו גם בבתי יתומים, מוסדות סעד, מפעלים, פרדסים ועוד. הנשק הוחבא בדרך כלל בכדי חלב, עשויים מתכת וסגורים באופן הרמטי. לאחסון רובים ומקלעים היו מלחימים שני כדי חלב כדי להגדיל את אורכם. הכדים היו ניתנים להשגה, בקלות יחסית, אצל מחלקי החלב של 'תנובה', שהיו משאירים אותם ברחובות ובפתחי בתים ללא השגחה. אנשי לח"י היו מנקים את הכד מחלב, משמנים אותו בשמן, ומכניסים את חלקי הנשק עטופים בנייר פרגמנט. הכד הוכנס לאדמה והמתין לשעת כושר לממש את ייעודו.

בהמשך נבנו מחסני נשק גדולים ומשוכללים יותר. תריסים ממולכדים הגנו על המחסנים במקרה שהם נפתחו שלא לפי קוד הפתיחה. 

 על מצבורי הנשק היו אחראים מחסנאים, שמפעם לפעם הוציאו את כלי הנשק, ניקו אותם ובדקו את תקינותם. המחסנאים היו מבוקשים במיוחד על ידי הבולשת, שרצתה לשים ידה על מחסני הנשק, לכן ליתר ביטחון כל מחסנאי ידע רק על מספר מוגבל של סליקים.

היות ורוב הנשק היה נחוץ לשימוש יום יומי הסתירו אותו החברים בבתיהם, מתחת לרצפה, בתוך רהיטים ובמרתפים. היו חברים שבבתיהם הותקן חדר מסתור בעל קיר כפול להחבאת נשק.

כשהיו מעבירים נשק ממקום למקום החביאו אותו במכוניות, בארגזי אופניים, ואפילו בתיקי נשים. 

פעילות חווייתית לכל המשפחה

 השופר, הסליק ומה שביניהם

סיור משימות חוויתי בחוה"מ סוכות

ימים ראשון עד שלישי, יח'-כ' תשרי תשע"ד, 22-24.9.13

_{אנו מזמינים אתכם לחוויה ייחודית בחוה"מ סוכות במוזיאון האצ"ל בתש"ח ובמוזיאון לח"י. הסיור יתקיים ברחבי ת"א-יפו ויכלול 8 תחנות העוסקות במאבק המחתרות להקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, תוך דגש על חגי תשרי.}

_{כל מבקר יקבל ערכה שתכלול - דף מידע, דף משימות ומפה.}

_{בכל מוזיאון יקבלו המבקרים מידע קצר ושלוש משימות ויכולו לצפות בסרטים ולסייר בתצוגה, שתי משימות הן במסלול ההליכה בין המוזיאונים.}

_{הסיורים יצאו בשעות: 9:00, 11:00, 13:00 ממוזיאון האצ"ל בתש"ח בית גידי, רח' נחום גולדמן 2, טיילת ת"א-יפו ובמקביל ממוזיאון לח"י ברח' שטרן 8 בשכונת פלורנטין.}

עלות הסיור: מבוגר - 20 ש"ח, ילד וגמלאי - 15 ש"ח

להרשמה: 03-6820288 או 03-6837582

    
מצפים לראותכם

חג שמח ושנה טובה!