גמר חידון המחתרות תשע"ז

השנה, שנת ה-50 לאיחוד ירושלים, התקיים החידון בנושא "אם אשכחך ירושלים". חומר הלימוד עסק במלחמתן של אצ"ל ולח"י בירושלים וכלל פעולות ואישים מרכזיים: מנחם בגין, אברהם שטרן, הרב אריה לוין וזאב ז'בוטינסקי. לחידון נרשמו עשרות תלמידי כיתות ו' – ט', 22 מתוכם עלו לשלב הגמר. אחת המשימות שהתבקשו המתמודדים לבצע היתה עבודת בית שכללה את הסעיפים הבאים:

1.    בעקבות הריאיון שערכתם עם לוחם/ת, עדות ששמעתם בבית הספר, או ספר שקראתם, תארו התנהגות של לוחם/ת שהרשימה אתכם וכתבו מדוע.  

2.   אילו הייתם חוזרים אחורה בזמן לתקופת המחתרות, באיזו פעולה הייתם בוחרים להשתתף ולמה.

3.   חברו ועצבו כרוז משותף של אצ"ל ולח"י בדבר המלחמה על ירושלים.

4.   אתם עיתונאים – הכינו כתבה על אחד מהמקרים הבאים:

·        פגישה בין מנחם בגין ובן גוריון אחרי אלטלנה.

·        ריאיון עם לוחם אצ"ל לאחר פעולת פיצוץ מלון המלך דוד והיוודע תוצאותיה.

·        פגישה בין אברהם שטרן ודוד רזיאל עם פרוץ מלחמת העולם השניה.

·        ריאיון עם לוחמים לאחר כישלון שחרור העיר העתיקה.

אנו מביאים בפניכם מבחר מהדברים שכתבו המתמודדים:

יוסף אהרונסון, כיתה ז' ישיבה תיכונית הראל חולון, כתב על ההתקפה על תחנת הרכבת בירושלים:

"מה שהרשים אותי במיוחד בפעולה זו היתה התנהגותו של מאיר פיינשטיין, שלמרות כל הכאב והקושי המשיך את הפעולה עד סופה באומץ. אני חושב שכמעט אף אחד לא מסוגל לבצע דבר מדהים שכזה".

שחר אורן, כיתה ח' ישיבת שעלבים, כתב כרוז הקורא להילחם למען ירושלים:

"במשך דורות רבים חלם עם ישראל על השיבה לעיר הקודש ירושלים. עיר אשר בה חי ומלך דוד המלך ואשר אליה נשואות עיני היהודים בתפילתם. כעת רוצים הגויים לקחת מעמנו את ירושלים. אנו קוראים לך לצאת ולהילחם למען ירושלים".

ראשית אטון, כיתה ז' בי"ס כרמי חן עלי, נפגשה עם לוחם הלח"י אליעזר בן עמי:

"אליעזר היה במחלקה הטכנית של הארגון. הוא הכין את הרימונים לפיינשטיין וברזני והשתתף בחפירת מנהרת הבריחה מכלא ירושלים. אליעזר לוחם חזק ומתוחכם ומאוד נהניתי לפגוש אותו ולשמוע את סיפוריו".

דביר אלטשולר, כיתה ח' בי"ס לביא, כתב על חבר לח"י - הנער אלכסנדר רובוביץ':

"הרשימה אותי מאוד התנהגותו בגלל שלמרות גילו הצעיר ולמרות שבבית הספר שלו התנגדו הוא התעקש להצטרף למחתרת ולהשפיע. הוא נהג בגבורה כשלא גילה לבריטים שום דבר ממה שידע".

צרי אלמייקס, כיתה ו' נחלת צבי אלון מורה, כתבה על לוחם לח"י עזרא יכין "אלנקם":

"אני חושבת שזה מדהים איך התנהגו אנשי המחתרות בתקופה הזאת ואיזה מחירים היו מוכנים לשלם כדי להגן על עמם ולהגיע לחירות שתמיד שאפו אליה. איזה יכולות מיוחדות יש לעזרא יכין! ממש גיבור על! רק שהכוחות שלו הם לא רק בשרירים שלו, הם גם בנפש שלו, במידת ההקרבה ובאכפתיות האדירה שלו".

אחינועם אשכנזי, מכיתה ז' בית ספר שירת חנה עלי, התרשמה מפיצוץ המטוסים בכפר סירקין של לח"י:

למרות שהפעולה היתה גדולה ומורכבת היא הסתיימה ללא נפגעים מצדנו! אפילו לא פצוע! לדעתי זו היתה פעולה חשובה במיוחד כי היא פגעה בבריטים והשמידה להם כלי חשוב וחיוני".

אוריה גורמן, כיתה ו' אולפנת שלהבת, נפגשה עם לוחם לח"י יהודה מינס:

"יהודה הצטרף ללח"י בגיל 12 ושמר זאת בסוד מפני משפחתו. התרשמתי מכך שלו ולחבריו היתה אמונה ושהיו מוכנים לעשות הכל בעד ארץ ישראל, אפילו למות כדי שתקום לנו מדינה!"

נעמי גזיאל, כיתה ו' בי"ס שלהבת בנות שעלבים, כתבה על חברת לח"י טובה סבוראי:

"טובה היתה אמיצה דיה כדי להסתיר בביתה את מנהיג לח"י, אברהם שטרן. לדעתי, התנהגות זו ראויה להערצה. התרשמתי מאומץ ליבה של טובה ומנכונותה למסור את נפשה כדי להגן על לוחם מבוקש כל כך".

שלו גרבובסקי, כיתה ו' ת"ת קניין תורה חברון, כתב כרוז הפונה אל הנוער:

החומר מעניין אותי מאד, אני חושב כמה גיבורים היו הלוחמים שבזכותם יש לנו היום מדינה שבה אפשר לחיות חופשי (כמעט..). אני מבין שאם הדור שלנו לא ילמד ויזכור את ההיסטוריה הזאת וירגיש אותה, היא תשכח ואתה  הערכים והמסרים שעליהם נהרגו אנשים ומסרו את הנפש. הם נותנים לי דוגמא וכוח לחיות את החיים שלי בחברון, גם אם לא תמיד קל פה...

אלנתן גרוס, כיתה ח' חטיבת נריה סוסיא, היה רוצה לחזור לאחור בזמן ולקחת חלק בתנועת המרי:

"הייתי רוצה להשתתף באחת הפעולות המשותפות של המחתרות במרי העברי בגלל שאני חושב שעיקר הכוח של עם ישראל הוא כשאנחנו מאוחדים. מזה אפשר ללמוד את החשיבות של "כל ישראל אחים".

אביעד דוקוב מכיתה ח' חטיבת נריה סוסיא , התרשם מהתנהגותו של לוחם האצ"ל מאיר פיינשטיין:

"מאיר פיינשטיין הפגין את גבורתו בפעולת פיצוץ תחנת הרכבת בירושלים כאשר למרות הפציעה בידו הוא המשיך לנהוג על מנת להציל את חבריו הלוחמים. הוא המשיך להפגין גבורה כאשר הוא ולוחם הלח"י משה ברזני פוצו את עצמם בתא הנידונים למוות בכלא ירושלים".

יאיר שטרן מברך את המתמודדים

נועם דרכי, כיתה ח' ישבת אורט מעלות, כתב על לוחם האצ"ל עמיחי פאגלין – "גידי".

אני מאמין שהיוזמה, אומץ הלב הבלתי נתפס והנכונות להשגת המטרה הפכו את עמיחי פאגלין לסמל. הוא היה לוחם, מנהיג ומפקד שלא איבד את העשתונות גם כשהכל נראה אבוד והצליח להציל את חיי חבריו ולהחרים נשק עבור המחתרת".

בת ציון הרשקוביץ, מכיתה ז' בית ספר נחלת צבי אלון מורה, התרגשה מדבריהם של לוחמי לח"י אברהם אמפר וזליג ז'ק שנורו ונהרגו על ידי הבריטים:

"מה שהרשים אותי בדבריהם היא הפשטות שבה נאמרו. אלה לוחמי המחתרת העבריים שגם על סף מוות לא שוכחים את עמם, את ארצם ואת שאיפת חייהם – החירות".

רבקה וייצמן, כיתה ז' אולפנת צביה בת ים, אילו היתה חוזרת לתקופת המחתרות, היתה רוצה להשתתף בלחימה על הרובע היהודי שבעיר העתיקה:

אני חושבת שהיתה זכות גדולה ללוחמים להילחם על ירושלים, עיר הבירה, עיר הסבל, עיר הנצח! אני בטוחה שכל הלוחמים נלחמו באומץ ובתקווה עד הכדור האחרון. הלוואי והיתה לי הזכות להשתתף בפעולה כה חשובה ובעלת ערך".

ורד זיגדון, מכיתה ט' אולפנת צפירה שוהם, כתבה ראיון דמיוני עם הלוחמים לאחר כישלון כיבוש העיר העתיקה:

"דווקא את העיר העתיקה והכותל שאליהם צופות כל עיני היהודים, לא הצלחנו לכבוש. אבל תמיד יש תקווה. אנו מקווים שההזדמנות לאחד שוב את ירושלים תחזור בקרוב, וכשהיא תבוא – אנחנו נהיה שם".

טל אפרת לוי מכיתה ט' באולפנת שעלבים, כתבה על לוחם לח"י עזרא יכין:

"כשאלנקם הידק ללבו רימון כדי להגן על ילדים הוא לימד אותי דבר חשוב מאוד לחיים: להסתכל סביב, על אנשים אחרים, וגם כשאני במצוקה לא לחשוב רק על עצמי. לפני שעושים מעשה לקחת אחריות ולדאוג שהוא לא יפגע באחרים סביבנו".

נריה מלצר, כיתה ז' ישיבת צביה אלישיב לוד, כתב את דעתו על לוחם הלח"י יעקב גרנק- "דב הבלונדיני":

"הדהימה אותי אישיותו כמפקד שייסד את הקריאה "אחרי" והראה דוגמה אישית לחייליו. לדעתי כשחיילים רואים את המפקד שלה צועק "אחרי" הם מקבלים עידוד ומורל גבוה ויכולים להסתער ולנצח".

המתמודדים בשלב הגמר

אלישע מנדלביץ', כיתה ו' בי"ס נועם נריה לוד, קרא את ספרו של לוחם אצ"ל ולח"י ישקה אליאב וכתב:

"התרשמתי מאוד מאומץ לבו בלחימתו בבריטים. גם לאחר שנפצע, מפקדו 'יאיר' נרצח והוא נדון למאסר עולם, יעקב אליאב ברח והמשיך לפעול. בנוסף, במלחמת העצמאות הוא השתתף במבצע "דני" לשחרור לוד שזו העיר שבה נולדתי ובה אני גר כיום".

אלישע פייגלין, כיתה ח' חטיבת נריה סוסיא, ניסח כרוז אל הציבור:

"קריאה מופנית אליך ואל כל חבריך וחברותיך, להצטרך ללחימה בירושלים על הישרדות העם היהודי בארץ אבותיו בארץ ישראל, לצאת ולהפגין נגד השלטון הבריטי ונגד ההבלגה שנוקטת ההגנה. זה תלוי רק ברצונך!!"

הלל רוזנהיים, כיתה ז, ישיבת צביה אלישיב , כתב כרוז לציבור:

"אין אנו יכולים יותר לסבול את מראה הבריטים בעירנו הקדושה ואת לקיחתה של חירות ישראל ע"י צוררים אלה. על כן הקמנו את מחתרות האצ"ל ולח"י ואנחנו קוראים לכם להצטרף ולהיות חלק ממלחמת השחרור של ארץ ישראל ושל ירושלים הקדושה".

אלומה ריינמן, כיתה ז' בי"ס חן נריה, היתה רוצה להשתתף בפעולת פיצוץ מלון המלך דוד:

"הייתי רוצה להשתתף בפעולה זו מכיוון שבחיים שלי לא עשיתי משהו בשביל המדינה או העם היהודי והייתי שמחה לעזור בתקופה שהבריטים שלטו בארץ ולנו, היהודים היה מאוד קשה".

יונתן שגיא, כיתה ח' ישיבת גבעת שמואל, התרשם מאישיותו שלו מנחם בגין:

"למרות כל הקשיים, המהמורות והפחדים, המשיך בגין בפעולותיו ולרגע לא הפסיק גם כשידע שאם יתפסו אותו יכולים לענות אותו ואף להוציאו להורג. הוא המשיך בהנהגת הארגון עד פירוקו ב-1948".

במקום הראשון- אחינועם אשכנזי, יחד עם אנשי לח"י על הבמה

גמר חידון עולי הגרדום תשע"ו

  מחר, י' אייר תשע"ו (18.5.16), יתקיים במוזיאון בית הגדודים גמר חידון עולי הגרדום. כ-150 משתתפים, תלמידי כיתות ו'-ט' מכל רחבי הארץ, התכוננו לחידון במשך חודשים ארוכים של למידה, נפגשו עם לוחמי מחתרות, ביקרו במוזיאונים ונבחנו בשלב חצי גמר. כחלק מהתהליך התבקשו המתמודדים להכין משימת בית שכללה ארבעה סעיפים:

1.      בעקבות הפגישה עם לוחם/ת, או עדות ששמעו בבית הספר - לתאר מקרה/ פעולה שהרשימה אותם ולכתוב מדוע.

2.      בתור "חברי" מחלקת ההסברה של המחתרת - לחבר כרוז, המוסר את דבר המחתרת לציבור,בכל נושא אחר העולה על דעתם.

3.      אתם לוחמים שאסורים בבית הכלא, כתבו מכתב מהכלא -  למשפחה או לחברים שבחוץ, או לחבריכם למחתרת שיושבים בצינוק או בצל הגרדום.

4.      בהתנהגותם בבתי המשפט הבריטיים, ביטאו הלוחמים את נחישותם האידיאולוגית ומסירותם לרעיון. הם כפרו בסמכות בית המשפט לשופטם, ונשאו נאומי האשמה נגד בריטניה והביאו את דבר המחתרת לעולם כולו (כשהם מתעלמים מהסיכון העצמי ומהתוצאות הקשות שיכולה התנהגות כזו לגרור עבורם).  - חברו נאום כזה. 

להלן משפטים מייצגים מתוך המשימות שכתבו 25 התלמידים העולים לגמר:

יוסף אהרונסון, תלמיד כיתה ו', בי"ס דביר חולון, כתב כרוז אל "קציני צבא הכיבוש":  "כשהייתי בן 14 ראיתי איך מטביעים אוניית מעפילים, יהודים שכל פשעם היה שהם רצו להגיע לארצם בשלום מארצות אחרות אחרי שעברו ייסורים נוראיים. איך לא תבושו? איפה המוסר האנושי? איפה הצדק וההיגיון? אנו נחזיר לכם כגמולכם מידה כנגד מידה ולא נפחד כי ארצנו היא, ולא ארצכם!"

שחר אורן, תלמיד כיתה ז', ישיבה תיכונית שעלבים, תיאר במכתב את הווי בית הכלא: "אצלנו היחס הוא טוב. שלשום אף אפשרו לנו לקבל הגדות, מצות ויין מהבית. בליל הסדר בא אלינו אחד השומרים, הציע לנו לחם ושאל אותנו למה אנחנו אוכלים "קרקרים". אחרי שהסברנו לו על מהות הסדר ויציאת מצרים  הוא אמר שהוא מבין אותנו. נחמד שלפעמים יש הזדהות".

דביר אלטשולר, תלמיד כיתה ז', בי"ס יד ששון לביא, כתב כרוז העוסק ביום הקמת המדינה: "עם כל השמחה שיש לנו היום, אנו, חברי אצ"ל ולח"י מבקשים להזכיר גם את אלה שלא איתנו. שנים עשר עולי הגרדום שמסרו את נפשם למען הקמת המדינה ולא זכו לראותה. לעד תישארו בליבנו לוחמי החרות והחופש".

יואב בורנשטיין, תלמיד כיתה ח', בי"ס כרמי יהודה גוש עציון, כתב מכתב מהכלא לחבריו: "הראש שלי עסוק כל הזמן באיך לברוח ולחזור אליכם ולהמשיך בפעילות המחתרת. לפעמים אני מרגיש שהייאוש משתלט עלי, אבל אז אני שומע על הפעולות שאתם שם בחוץ עושים ומתמלא תקווה שיום יגיע וננצח במלחמה, נגרש את הבריטים מארצנו ונקים מדינה משלנו".

נהוראי בן שטרית, תלמיד כיתה ז', ישיבת בני עקיבא חולון, כתב מכתב למשפחתומהווי הכלא: "עבר עוד שבוע מאז מכתבי האחרון וחודש ימים בשבתנו בצינוק.. כיצד אתם מרגישים בבית?... אני מקווה שבביקור הבא, שכאבי הגב שלך, אבא, כבר נעלמו לגמרי, יחד עם "הכאב ראש" שאני גורם.

נעמה גורמן, תלמידת כיתה ח', אולפנת שעלבים, נפגשה עם הלוחם אברהם רוזן: "אנחנו במקומו היינו משותקות מרוב פחד. אנחנו ממש מעריכות אותו על שהעז לעמוד ככה בגבורה מול הבריטים. לדעתנו כולם צריכים לדעת ולשמוע את סיפורו. אנחנו שמחות מאוד שהיתה לנו הזכות לראיין אותו".

אלנתן גרוס, תלמיד כיתה ז', חט"ב סוסיא, כתב מכתב מהכלא למשפחתו: "ברגעי הראשונים בבית הסוהר התעצבתי קצת אל נפשי אך רצוני העז לכבוש את הארץ עוד בוער בלבי ואני שמח על הזכות שנפלה בקרבי לממש את אהבתי לארצנו. מאחל לכם כל טוב ושתזכו במהרה לראות בתקומת המדינה העברית ושחרור הארץ מידי הבריטים".

אביעד דוקוב, תלמיד כיתה ז', חט"ב סוסיא, כתב מכתב מהכלא אל חבריו למחתרת: "חברי לוחמי החרות, אתם תפגעו באויב הבריטי באמצעות פגיעה בלוחמיו ורכושו, ואנחנו נפגע בו בעמידה איתנה והוכחת חוסר הצדק שלהם לעולם כולו. אל לכם להתייאש כי ייאוש והפסקת המלחמה הם שיגרמו לאובדן חזון המדינה היהודית. חזקו ואמצו".

דוד דוצקובסקי, תלמיד כיתה ט', ישיבת נהרדעא בית שמש, נפגש עם הלוחם עזרא יכין: "עזרא סיפר לי על הצטרפותו ללח"י. זוהי מחשבה פשוטה של נער צעיר שחשב- למה לא נסלק את הבריטים מהארץ כמו שעשו המכבים בזמנם. המכבים רצו להילחם למען החירות והחופש וגם אנחנו צריכים להילחם כמוהם".

נועם דרכי, תלמיד כיתה ז' ישיבת אורט מעלות, נפגש עם הלוחמת שרה כהן: "כשהגעתי לבית שלה חשבתי שאראה אישה חלשה וזקנה אבל ראיתי אישה שנראית צעירה בגופה וברוחה. היא אמרה שהדבר הכי חשוב לה הוא שיזכרו את הנופלים ואת עולי הגרדום. אותם צעירים ויפים. ש"צמה לא הספיקו ללטף..."היתה לי חוויה מרשימה".

איתן וולף, תלמיד כיתה ז', בי"ס ברקאי קרני שומרון, כתב מכתב מהכלא למשפחתו:   "אני יודע שהבשורה על גורלי נפלה עליכם כרעם ביום בהיר ואני בטוח שנתקפתם צער גדול אבל עם זאת גם פליאה גדולה. אני מבקש שתמשיכו אתם, חברי המחתרת וכל עם ישראל לנסות לסלק את האויב הבריטי מעל אדמת ארצנו".

רבקה וייצמן, תלמידת כיתה ו', בי"ס דביר חולון, כתבה בעקבות פגישה עם בנימין ברזני: "התרשמתי מהאומץ של בנימין, מכך שביצע פעולות למרות שידע שהוא מסכן את חייו. התרגשתי ממסירות הנפש שלו ומכך שאמר לי שהכל היה כדאי".

ישי כהן, תלמיד כיתה ח' בי"ס ברקאי קרני שומרון, כתב מכתב לחבריו מבית הכלא: "גם כשאני אסור אני מלא בגאווה על העשייה למען כיבוש הארץ. המשיכו את פעולותיכם גם כשהמצב דועך כי זאת אמונתנו ועל פיה נמשיך לחיות. כאן בכלא כולנו מחכים לחזור למאבק של המחתרת. תל חי! יחי ז'בוטינסקי!"

נבו כץ, תלמיד כיתה ו',חט"ב סוסיא, כתב כרוז על פעולתם של שני אליהו: "אנו מתנגדים בכל תוקף לרצח חפים מפשע, אך הלורד מוין הוא רוצח נתעב ובמותו הצלנו חיים רבים של חפים מפשע. חיזקו ואמצו. בקרוב נחיה במדינה יהודית".

טל אפרת לוי, תלמידת כיתה ח', אולפנת שעלבים כתבה מכתב לאמה מבית הכלא: "אתמול נערך המשפט שלי אך אני לא שיתפתי פעולה. לא הגבתי לדברי השופטים ולנאמר שם לא הקשבתי. זה לא עניין אותי. אני לא רוצה להישאר בכלא ומחפשת דרך לברוח".

איילה סליג, תלמידת כיתה ז', אולפנת שעלבים, כתבה מכתב של עולה גרדום למשפחתו: "זכרו שאני לא הולך למות כאדם רגיל. אני הולך למות כחייל עברי הלוחם למען החופש ולשחרור ארצו ועמו מידי העם העריץ המחזיק בו. אני גאה בכך מאוד!"

אודיה סמואל, תלמידת כיתה ח', חט"ב סוסיא, כתבה נאום של לוחם בבית המשפט: "איני מכיר בשלטון הבריטי ולכן איני יכול לחתום על שום מסמך עבורו. איני יכול למחול על גאוות הלוחם העברי ולהתחנן לפני מי שאין לו הזכות לשופטי. לא גאוותי הפרטית היא זו, כי אם גאוות האומה כולה".

נעמה פורת, כיתה ח', אולפנת חן במדבר, כתבה כרוז המיועד לנערה היהודייה: "זקוקים אנו לך לצורך השתתפות בפעולות מתוכננות שבדעתנו להוציא לפועל. אנו זקוקים ללוחמות, קשריות וחבלניות. היי גיבורה כדבורה הנביאה, חכמה ובעלת תושייה כאישה המקראית. אנו קוראים לך להצטרף למאבק למען עצמאות המולדת".

דוד פישלביץ', תלמיד כיתה ח', חט"ב לבנים קריית ארבע, כתב מכתב למשפחתו מבית הכלא: "בימי שבת מגיע הרב אריה לוין לבקרנו, להתפלל עימנו ולחזקנו בדברי עידוד ותורה. אני מקווה שעוד מעט אשתחרר מן הכלא ואפגוש אתכם. אני מבקש מכם סליחה ותהיו חזקים. בנכם האוהב, דוד".

מתן קליין, תלמיד כיתה ו', חט"ב סוסיא, כתב מכתב לחבר הנמצא בתא הנידונים למוות: "אני מקווה שאתה לא נשבר. החבר'ה פה מדברים על תכנית להוציא אותך. אם קיבלת את המכתב ענה לי. כתוב לי על החיים בתא הנידונים למוות. אל תכתוב לי על המוות. זה מעציב אותי".

הלל רוזנהיים, תלמיד כיתה ו', בי"ס נעם נריה לוד, כתב על הפעולה בפיצוץ מלון המלך דוד: "הרשימה אותי במיוחד התנהגותו של ישראל לוי (גדעון) שהיה מפקד הפעולה. הוא שמר על קור רוח ודבק במטרה בעקשנות. הוא ניחן בעצבי ברזל, בכושר מנהיגות ובחוש התמצאות. התפעלתי מאוד מהרעיונות היצירתיים שבהם השתמש כדי להינצל מהבריטים".

משה רזניק, תלמיד כיתה ח', בי"ס בן גוריון ר"ג, כתב על עולה הגרדום שהרשים אותו במיוחד: "הלוחם שהכי הרשים אותי הוא משה ברזני. כשקראתי עליו התפעלתי מהאופטימיות שלו, קור רוחו ואהבת ישראל. כמו כן מאוד התרגשתי מעמידתו במשפט בבית הדין הצבאי בירושלים, כשקרא בתנ"ך, אמר "בתליות לא תפחידונו" והחל לשיר את "התקווה".

נועם רייכמן, תלמידת כיתה ח', חט"ב סוסיא, שוחחה עם הלוחם עזרא יכין על הנער אלכסנדר רובוביץ' שנחטף על ידי הבריטים: "ילד אחד, שעמד בגאווה ולא פצה פיו על אחיו. מול כוח כזה של אהבה, גבורה ואחדות אף אחד לא יכול להתמודד ובזכות זה אנחנו חיים פה כיום. המעשה הזה הותיר בי רושם עמוק המראה על אכפתיות, הקרבה ואומץ לב". 

ישראל שוקרון, תלמיד כיתה ח', ישיבת אוהל שלמה ב"ש, בעקבות שיחה עם אליעזר בן עמי: "כמו שהלוחמים נאבקו, נכלאו, נשפטו והוגלו למען עתידנו והיותנו כאן בארץ משלנו, כך גם אני רוצה לתרום את חלקי למען בני ונכדיי שישבו כאן לבטח".

נאווה ששון, תלמידת כיתה ז', אולפנת צביה בת ים, כתבה נאום של לוחם במשפט:  "בית המשפט אמור להתבסס על צדק. עליו להבין את היהודים ואת הסיבות לפעולתם ולנסות לעזור להם אך במקום זאת אתם דנים אותם לגרדום. על זאת לא נשתוק! עם ישראל חי! תחי המדינה העברית!"

מה אתם יודעים על אברהם שטרן - 'יאיר'?

 פוסט זה הוא חידון: את התשובות יש לשלוח למייל:lehi1942@gmail.com ל3 הפותרים הראשונים ישלח פרס ספר.

1. איזה משירי יאיר הפך להיות המנון לח"י?
א. חיים אנחנו במחתרת.
ב. הרי את מקודשת לי מולדת.
ג. לאמהות שלנו.
ד. חיילים אלמונים

2. היכן המשיך אברהם את לימודי הדוקטורט שלו?
א. פירנצה, איטליה
ב. פריז, צרפת.
ג. רוסיה.
ד. סובלק, פולין.

3. היכן נקבר אברהם שטרן?
א. הר הרצל.
ב. בית הקברות היהודי בסובלק בפולין.
ג. נחלת יצחק.
ד. הר הזיתים.

4. מהם שלושת הייעודים החשובים בעיקרי התחייה?
א. שפה עברית, תרבות עברית והקמת צבא עברי
ב. צדק חברתי, פשרנות ושלום
ג. גאולת האדמה, תקומת המלכות ותחיית האומה
ד. מרד, קיבוץ גלויות ושפה עברית

5. כיצד נקראה תחנת השידור הראשונה שהקים שטרן?
א. קול לוחמי חירות ישראל
ב. קול ציון הלוחמת
ג. קול המחתרת העברית
ד. המעש

6. מי היו מרכז לח"י?
א. המחלקה בבולשת שעקבה אחרי חברי הלח"י.
ב. ההנהגה החדשה לאחר רצח יאיר.
ג. אנשי לח"י שפעלו במרכז הארץ.
ד. כינוי לחברי הלח"י שלא ישבו בבית המעצר.

7. אילו עיתונים היו ללח"י?
א. החזית
ב. המעש
ג. החומה
ד. א+ב נכונות

8. כמה שירים פירסם 'יאיר' בחייו?
א.3
ב.5
ג.7
ד.10

9. באיזה שנה עלה אברהם שטרן ארצה?
א. 1920
ב. 1907
ג. 1917
ד. 1926

10.מי היתה אישתו של אברהם שטרן?
א. הוא לא התחתן.
ב. יעל
ג. רוני
ד. חסיה

11.החוגים בהם למד אברהם שטרן באונברסיטה:
א. תיאטרון, היסטוריה יהודית, לטינית
ב. ספרות עברית, היסטוריה כללית ותנ"ך
ג. יונית, לטינית וההיסטוריה של יון ורומא
ד.ספרות עברית חדשה, השירה העברית בימי הביניים, השפה היונית וספרותה והיסטוריה של יון ורומא

12.תפקידיו של 'יאיר' באצ"ל היו:
א. הסברה ותעמולה, גיוס לוחמים
ב. רכש והברחת כלי נשק, גיוס ואימון לוחמים, העפלה
ג. כתיבת מערכי ההדרכה, מעקבים וגיוס משאבים.
ד. פיקד על קורס מפקדים

13.הכינוי המחתרתי של אברהם שטרן
א. יאיר
ב. עזריה
ג. אריאל
ד. כל התשובות נכונות