מה הקשר בין פעולת לח"י בתחנת הרכבת הצפונית ברחובות, גבעת הקבוצים וג'ירפות?

בשבוע שעבר ביקרנו  במכון איילון, שכיום משמש כמוזיאון המספר את אחד הפרקים המרתקים והמסתוריים בתולדות המאבק על הקמת מדינת ישראל.  סיפור מפעל לייצור תחמושת של ההגנה  ששכן בגבעת הקיבוצים, ששמשה מסווה למפעל תת קרקעי לייצור תחמושת. ראינו ושמענו על המפעל שנמצא בעומק של שמונה מטרים מתחת לאדמה וגודלו כמגרש טניס. אודות הבאת המכונות, ייצור התחמושת ועל מאפיה ומכבסה, ששימשו כמעברים נסתרים לשותפי הסוד. היו גם ג'ירפות, שם כינוי לאנשי הקיבוץ שהוסתר מהם המפעל הסודי.
הייתה גם נקודה בה הוזכרה מחתרת לח"י, והסיפור הולך כך: בעקבות רצח יהודים ע"י חיילים בריטים, בפיגוע ברחוב בן-יהודה בירושלים בפברואר 1948, הוציאו במרכז לח"י הודעה: ביום א', י"ט באדר א' תש"ח בבוקר( 29 בפברואר 1948), התקיפה יחידה של לוחמי חרות ישראל במוקשים ובנשק אוטומטי רכבת צבאית בקו קביר – לוד, צפונית לרחובות. בהתקפה נהרגו 28 חיילים בריטים מנוסעי הרכבת ועשרות מהם נפצעו...". כתוצאה מכך ערכו הבריטים חיפושים נרחבים באזור והיה חשש כבד שיגיעו לגבעת הקיבוצים ויגלו את המפעל הסודי. כדי להקדים תרופה למכה, עובדי המפעל מההגנה לבשו חלוקים לבנים ויצאו לסייע לפצועים הבריטים. פעולה זו הסירה את חשד הבריטים ומנעה חיפוש באתר.

                                              לוד, צומת המסילות בתקופת המנדט הבריטי

פעולת לח"י בליל הרכבות

 בליל ה – 1 בנובמבר 1945 התרחש מבצע חבלה ברשת מסילות הברזל בכל רחבי הארץ. היתה זו הפעולה הראשונה במסגרת "תנועת המרי העברי". חוליות פלמ"ח חיבלו קשות ב-153 נקודות בפסי הרכבת, בצמתי הצטלבות, במסילות ובגשרונים, ובו בזמן התקיף כוח של לוחמי אצ"ל ולח"י את בתי המלאכה של מסילות הברזל בלוד. המטרה היתה לפוצץ את הקטרים החונים ליד בתי המלאכה בתחנת הרכבת בלוד. איתן לבני מהאצ"ל היה מפקד הפעולה וסגנו, שאול הגלילי, פיקד על לוחמי לח"י .

הלוחמים יצאו אל המבצע מפרדס ליד בית החולים בילינסון בפתח תקווה. לאחר כמה שעות של הליכה בחשכת הלילה, הגיעו ליעדם. הפורצים חתכו את הגדר, חדרו פנימה, ואחריהם נכנסו החבלנים ושעטו קדימה. עד מהרה החלו יריות ניתכות מכל עבר.

תחת הירי התחלקו הלוחמים לשתי קבוצות: האחת הטמינה מוקשים בשורה השמאלית והשנייה בשורה הימנית. הם פעלו במהירות כשלפתע נשמעה התפוצצות אדירה. היה זה מגדל הפיקוח שהתפוצץ. מיד אחר כך נשמעו התפוצצויות לסירוגין והקטרים התפוצצו בזה אחר זה. עמוד סמיך של עשן ואש שהתנשא אל על, העיד על התפוצצותו של מכל הדלק. המטענים פעלו כראוי. ההתקפה המשותפת של  אצ"ל ולח"י על יעדי האויב הוכתרה בהצלחה, אם כי מן המתקיפים נפל איש באצ"ל יששכר וגמן.  

הפעולות בלילה ההוא, שלימים נקרא "ליל הרכבות" היו מכה קשה ליוקרתו של השלטון הבריטי. הן הראו לממשלת בריטניה עד כמה גדולה נחישותו של הישוב היהודי להיאבק בשלטון הזר עד שיסתלק מן הארץ.   
  

ליל האווירונים

כל אחד מכיר את סיפור ליל הגשרים, אבל האם שמעתם על ליל האווירונים? השנה- 1945, מלחמת העולם הותירה באירופה מאות אלפי פליטים יהודים, ניצולים חסרי בית, שהמקום היחיד בו הם רצויים הוא ארץ ישראל. הישוב המאורגן מנסה להביא את שארית הפליטה ארצה באוניות מעפילים שעושות את המסע הקשה והמפרך לארץ ישראל ונתקלות לבסוף במשמר בריטי שאוסר עליהם את הכניסה לארץ ומגלה אותם שוב- למחנות. אנשי הישוב מבינים שכעת אין מנוס ממאבק אימתני נגד השלטון הבריטי והמחתרות כולן מתאגדות ב'תנועת המרי העברי' במטרה לפגוע בתשתיות ובמתקנים בריטים ולשתק את פעילותם בארץ. במסגרת זו מתקיים 'ליל הגשרים', 'ליל הרכבות', ו'ליל האווירונים' שעליו נספר מיד.

25/2/1946, בלילה זה בוחרים חברי אצ"ל ולח"י להתקיף את שדות התעופה הבריטים בארץ – אצ"ל את לוד וקסטינה ולח"י את כפר סירקין.

לתכנון הפעולה של לח"י נפגשים שלושה מכרים ותיקים - דוד שומרון, יעקב בנאי (מזל), ודני הזקן. הם נוסעים לפתח תקווה כדי לתצפת על המקום ולאסוף מודיעין ומגלים- חושך בעיניים. בצמוד לשדה התעופה, במקום שנמצא היום בית החולים בילינסון ישנו בסיס חיל אויר בריטי ובו 350 חיילים שישנים עם נשק אישי. בנוסף לכך ישנה מכונית משוריינת שמפטרלת סביב, פרוז'קטור שמאיר בלילה ולעתים גם רקטות תאורה.

אבל אנשי לח"י לא נרתעו מכל אלה. הפעולה יוצאת לדרך במועד המתוכנן.



עד היום זוכרים המשתתפים בפעולה את אותו היום כיום חורף אכזרי במיוחד. יום של קור עז, רוח מצליפה, גשם זלעפות ובוץ טובעני. מוקדם מאוד השתרר חושך ושקט מוחלט. איש לא יצא מהבית כיוון שהבריטים הכריזו על עוצר בדרכים. ובתוך כל זה 30 אנשי לח"י נפגשים בחורשה בבני ברק, מקבלים נשק ושומעים הוראות אחרונות מדוב הבלונדיני מפקד הפעולה.



החברים נכנסים למשאית גדולה מכוסה ברזנט ומגיעים לשער המחנה הצבאי. כאן הם אמורים לפתוח באש על המשמר ולחדור למחנה אבל לתדהמתם מתגלה שאין שום צורך. הש"ג האנגלי, העצל והקפוא לא מעלה על דעתו שמשאית גדולה שעוברת במהירות ובבטחה בחורף כזה ובשעת עוצר יכולה להיות משהו אחר ממשאית בריטית. בקור שכזה הוא מעדיף להישאר בבודקה שלו ולהוציא רק קצה אצבע כדי לפתוח את השער ולתת למשאית להיכנס.

הבחורים לא מאמינים למזלם הטוב. הם זוחלים עד לגדר תיל שמפרידה בין המחנה לשדה התעופה. בחסות השקט והאפלה הם תופסים עמדות ופורצים את הגדר בעזרת מזמרות גדולות.

הפעולה נכנסת להילוך גבוה-

תשעה חבלנים עושים את דרכם אל מתחת לכנפיהם של תשעה מטוסים.

משוריין בריטי עובר במקום וממשיך בדרכו ולא מבחין בהם כלל.

חבילות עם חומר נפץ מונחות. פתילים מודלקים. החבלנים חוזרים דרך הפירצה שבגדר.

עוד כמה שניות מתוחות עומדים אנשי לח"י ומחכים ואז, בבת אחת, נראה בכפר סירקין מטס של תשעה מטוסי ספיטפייר אבל לא בשמים אלא על הקרקע, עולים בלהבות בפיצוצים אדירים.

אנשי לח"י לא מספיקים להתענג על המראות. הם נסוגים ברגל בחסות הלילה הקודר. כולם חוזרים בשלום הודות לכך שהאויב ההמום כמעט לא הספיק לפתוח באש.

מאוחר יותר הם מגלים שגם פעולות האצ"ל נחלו הצלחה. מספר המטוסים שפוצצו באותו לילה שנוי במחלוקת (לפי דיווחי הבריטים 22, לפי דיווח כוחותינו 39). בכל מקרה נפגע מספר רב של מטוסים, כולל מטוסי הסיור הקלים שזיהו את ספינות המעפילים בים. בעקבות ליל האווירונים החליטו הבריטים להעביר את כל מטוסיהם לשדות תעופה במצרים.