אחרי
החלטת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית, בכ"ט בנובמבר,
פתחו הערבים בהתקפות נגד הישוב היהודי בכל רחבי הארץ. הכביש לירושלים נותק בשער
הגיא והעיר היתה במצור. השיירות לירושלים, שהכילו נשק ומזון ספגו אבדות כבדות, ובמקרים
רבים לא הצליחו להגיע ליעדן. כך אי אפשר היה לספק מים, מזון ותרופות לתושבי ירושלים,
ומצבם הלך והחמיר.
במהלך
ימי המצור הקשים גילתה חוליית פלמ"חניקים, מלוחמי חטיבת "הראל", דרך
העוקפת את שער הגיא. הלוחמים נעו בלילה במורדות הגבעות ובערוצים הנחבאים מעיני חיילי
הלגיון הירדני, ולבסוף הגיעו לחולדה. השמועה על התגלית התפשטה במהרה והוחלט לבדוק האם
הדרך עבירה גם לג`יפים. התברר שעבור ג'יפים הדרך קשה מאוד אך הלוחמים הנחושים הצטיידו
בכלי עבודה שבעזרתם החלו לעקור סלעים וליישר מהמורות על מנת לנסות וליצור מעבר. אחריהם
הובאו כוחות עם ציוד מכני והכשירו את הדרך למעבר כל סוגי הרכב. המשימה הוכתרה
כהצלחה. הדרך החדשה כונתה "דרך בורמה" (על שם דרך דומה שפרצו הבריטים
במלחמת העולם השנייה בבורמה), והודות לה הלך וגדל זרם האספקה לירושלים מדי לילה.
התוואי של דרך בורמה
אל
לוחמי הפלמ"ח חבר גם לוחם הלח"י יוסף מנקס (ינאי), שבהוראתו של ישראל
אלדד הצטרף לפתיחת "דרך בורמה". יוסף היה גאה מאוד על השתתפותו במבצע זה
אשר תרם רבות למניעת ניתוקה של בירתנו. יחד עם אנשי לח"י נוספים שנהגו ג'יפים
של לח"י, הוא המשיך לנסוע בדרך זו פעמים רבות והביא ללוחמי לח"י
בירושלים תגבורת לוחמים, נשק, תחמושת
ואספקה. הוא נשאר בירושלים ללחום ומונה אחראי לתחבורה ולמחסני הנשק.
יוסף מנקס (ינאי)