הפעולה שלא אושרה ע"י תנועת המרי ובכל זאת בוצעה – פיצוץ בתי הזיקוק בחיפה

                                                            משה בר גיורא שנהרג בפעולה

החודש לפני 73 שנה יצאה לפועל פעולתה הראשונה של לח"י במסגרת 'תנועת המרי העברי'.
היה זה ניצחונה הגדול של לח"י, אשר הצליחה לסחוף את הישוב להתקוממות מזויינת נגד השליט הזר. בפעם הראשונה הופנה נשק המגן נגד השלטון הבריטי והעם שש לשתף פעולה עם המחתרת.
אור ל-1 בנובמבר 1945 יצאה אל הפועל הראשונה בסדרת מבצעים משותפים של ההגנה  אצ"ל ולח"י, שיתוף פעולה שארך תשעה חודשים. כתגובה על מדיניות הספר הלבן והגבלת כניסה של העולים אחרי השואה ביקשה התנועה להחליש את שלטון המנדט הבריטי ע"י מאבק צבאי ושיתוק תחבורת הצבא הבריטי.  פעולות  ששמשו כאות אזהרה לבריטים בפני המשך המדיניות האנטי יהודית. מראשית ספטמבר 1945 התקיימו בקביעות פגישות בין נציגי שלושת הארגונים-הועדה העליונה לשיתוף פעולה, בה ישבו משה סנה ואליהו גולומב מטעם ה"הגנה",נתן ילין-מור מלח"י ומנחם בגין מהאצ"ל. בליל ה-1 בנובמבר 1945 התקיימו שתי פעולות  של לח"י. פעולה אחת אושרה ע"י תנועת המרי – 'ליל הרכבות',  מבצע מוצלח, בה לח"י נטלה חלק בהתקפה על בתי המלאכה של מסילות הברזל בלוד. באותו לילה הייתה אמורה להתקיים פעולה נוספת, פיצוץ בתי הזיקוק של חברת הנפט העירקית בחיפה. פעולה זו תוכננה בסניף חיפה של לח"י זמן רב לפני המועד שנקבע לתחילת פעולותיה של תנועת המרי והוחלט לבצע אותה במסגרת שאר המבצעים של תנועת לח"י. הפעולה הובאה לאישור הועדה העליונה, כיוון שהייתה בעלת משמעות מדינית מיוחדת במינה, אך הועדה סירבה לאשרה. העניין נדון שוב במרכז לח"י. נתן ילין מור סבר שביצועה עלול לפוצץ את תנועת נמרי עוד בראשיתה, אך ישקה עמד על כך שתבוצע במועד המתוכנן, הן בגלל חשיבותה המדינית והן כדי להוכיח להגנה שאין אנשי לח"י 'מונחים בכיסה'. יצחק שמיר הכריע לצד ישקה והפעולה אכן בוצעה. כדי שהפגיעה תהייה מכאיבה ככל האפשר, צריך היה להביא לידי כך, שנקודת הצומת שתיפגע תעורר תגובות שרשרת של פיצוצים ודליקות וכך יושג מירב נזק. הבריטים הביאו בחשבון שהמחתרת תפעל נגד יעד זה, ולכן הייתה שמירה רבה במקום. חיילים אפריקאים הוצבו לשמור על המתקנים ובכניסות עמדו בלשים ושוטרים בריטים שהשגיחו וערכו חיפושים בכליו של כל נכנס. בליל ה-1 בנובמבר 1945. לאחר הטמנת המוקשים, היו המבצעים צריכים להתחלק לשלושה ראשים ולהטמין את המוקשים ביעדים השונים. ארבעה לוחמים הצליחו לחדור למתחם בתי הזיקוק של חברת הנפט העירקית בחיפה. מפקד הפעולה, משה בר-גיורא (ישראל), הכין את מטעני חומר הנפץ לפיצוץ, אך בגלל תקלה התפוצץ חומר הנפץ והוא נהרג במקום. לוחם אחר, אברהם יהודאי (אלחנן), נפצע קשה ואיבד עין. מרחוק הגיעו קולות של התפוצצויות מפעולות ה'הגנה' שאנשיה יצאו אותו לילה לפוצץ את מסילות הברזל בכל פינות הארץ.