עמנואל הנגבי (אדם)
לפני 75 שנה באלול תש"ג, 15/9/1943 ברח עמנואל הנגבי שטרסברג (אדם) מבית החולים שבכלא ירושלים.
'אדם', אחד מבין אנשי לח"י, חופרי המנהרה המפורסמת ממחנה המעצר בלטרון, הקדים לברוח לבדו, כדי לעזור לעשרים חבריו לצאת אל החופש. על המנהרה עמלו עמנואל הנגבי וחבריו במשך 9 חודשים. אורך המנהרה היה 76 מטרים, אותה חפרו בדם, יזע ודמעות. לאחר שסיימו את החפירה היו מספר מכשולים טכניים שעיכבו את השחרור. מרכז התנועה החליטה לעכב את הבריחה בחודש נוסף.
עמנואל הנגבי, אחד הלוחמים הכלואים חשש שהמנהרה תקרוס בעונת הגשמים המתקרבת, והחליט להעמיד פני חולה, כדי להגיע לבית החולים, משם קל יותר לברוח, ולהכין את סידורי קבלת חבריו הבורחים מלטרון. הנגבי הצליח להתחלות באופן כה רציני, שהמחתרת העבירה אליו בעזרת שליח פקודה "ברח אם תוכל". וכך פינו אותו באמבולנס, תחת שמירה כבדה לבית החולים הממשלתי, שנמצא מול כלא ירושלים. שם השכיבו אותו בחדר אסירים ביחד עם עוד 60 אסירים חולים. לפי עדותו של הנגבי " מיד החלו לרקום במוחי תכניות בריחה שונות. לאחר יומיים קיבלתי רשות לרדת מהמיטה... וצעדתי כפוף וכושל לשירותים... גם השומר הבחין בהליכתי... למצב זה שאפתי שהשומרים יאמינו שלא כדאי ללוות חולה מסוכן כמוני לשירותים, כי איני מסוגל לברוח".
בלילה בו השומר נרדם והשני הסתובב, לבש את בגדיו האזרחיים מתחת לפיז'מה והחל צועד בהליכה איטית לעבר דלת השירותים, ומשם יצא לפרוזדור בצעדים בטוחים, וירד לחצר מגרש הרוסים. וכך חבר לאנשי המחתרת מוכן ומזומן לקבל את פני הבורחים מהמנהרה לחופש ולמלחמה בשלטון הזר במולדת.
'אדם', אחד מבין אנשי לח"י, חופרי המנהרה המפורסמת ממחנה המעצר בלטרון, הקדים לברוח לבדו, כדי לעזור לעשרים חבריו לצאת אל החופש. על המנהרה עמלו עמנואל הנגבי וחבריו במשך 9 חודשים. אורך המנהרה היה 76 מטרים, אותה חפרו בדם, יזע ודמעות. לאחר שסיימו את החפירה היו מספר מכשולים טכניים שעיכבו את השחרור. מרכז התנועה החליטה לעכב את הבריחה בחודש נוסף.
עמנואל הנגבי, אחד הלוחמים הכלואים חשש שהמנהרה תקרוס בעונת הגשמים המתקרבת, והחליט להעמיד פני חולה, כדי להגיע לבית החולים, משם קל יותר לברוח, ולהכין את סידורי קבלת חבריו הבורחים מלטרון. הנגבי הצליח להתחלות באופן כה רציני, שהמחתרת העבירה אליו בעזרת שליח פקודה "ברח אם תוכל". וכך פינו אותו באמבולנס, תחת שמירה כבדה לבית החולים הממשלתי, שנמצא מול כלא ירושלים. שם השכיבו אותו בחדר אסירים ביחד עם עוד 60 אסירים חולים. לפי עדותו של הנגבי " מיד החלו לרקום במוחי תכניות בריחה שונות. לאחר יומיים קיבלתי רשות לרדת מהמיטה... וצעדתי כפוף וכושל לשירותים... גם השומר הבחין בהליכתי... למצב זה שאפתי שהשומרים יאמינו שלא כדאי ללוות חולה מסוכן כמוני לשירותים, כי איני מסוגל לברוח".
בלילה בו השומר נרדם והשני הסתובב, לבש את בגדיו האזרחיים מתחת לפיז'מה והחל צועד בהליכה איטית לעבר דלת השירותים, ומשם יצא לפרוזדור בצעדים בטוחים, וירד לחצר מגרש הרוסים. וכך חבר לאנשי המחתרת מוכן ומזומן לקבל את פני הבורחים מהמנהרה לחופש ולמלחמה בשלטון הזר במולדת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה