מטעני נפץ לפי צו האופנה - הגרב המחליקה והמעיל המתפוצץ.

 באפריל 1947 חדרה בטי קנוט, עיתונאית פעילת לח"י, לתוך בנין מיניסטריון המושבות הבריטי בלונדון והניחה בו מטען חבלה.

בטי ניגשה אל הכניסה הראשית של משרד המושבות: היא הסבירה לשומרים כי אחד מגרביה ניתק ממקומו והחליק כלפי מטה, וביקשה רשות להיכנס אל מלתחת הנשים כדי לטפל בתקלה. הבקשה נשמעה תמימה עד כדי כך שהשומרים מיהרו למלאה.

אחת מעובדות הניקיון של המשרד הוליכה את הצעירה אל המלתחה. שם הניחה בטי את מטען החבלה שהיה ארוז בגיליונות עיתונים ומוסתר מתחת למעילה. לאחר מכן יצאה מן הבניין בשלווה והסתלקה. 

 המטען שהניחה בטי לא התפוצץ עקב תקלה טכנית. לא נגרם כל נזק אך האפקט הפסיכולוגי של גילוי הפצצה היה חזק ביותר.

מיד לאחר ניסיון הפיצוץ של בטי התרחש ניסיון נוסף לפוצץ את אותו הבניין, הפעם על ידי לוחם הלח"י רוברט מזרחי. רוברט התיידד עם אנשי משלחת בריטית שאירח באוניברסיטת הסורבון. הוא הוזמן על ידי הידידים החדשים לביקור גומלין במועדון החברתי של משרד המושבות. עבור ביקור זה הוכן לו "מעיל מתפוצץ". היה זה מעיל עבה, תפור בגזרה אנגלית, אלא שבמקום הכריות על הכתפיים, הגב והחזה, הוכנסו לתוכו חומרי נפץ. כמו כן ניתן למזרחי שעון יד מיוחד להפעלת המטען. מזרחי נסע לאנגליה ולאחר כמה ימים הגיע אל המסיבה שערכו מארחיו במועדון משרד המושבות, שהיה מלא עד אפס מקום. מזרחי עלה במדרגות ותלה את מעילו בפתח האולם. לאחר הסעודה נפרד ממארחיו ואיש לא שם לב לכך כי יצא את הבניין ללא מעיל. הוא היה על המטוס, בדרך לפריס כשמעיל הנפץ התפוצץ. אחדים מהשוהים במקום נהרגו, עשרות נפצעו והרס רב נגרם.

בהודעות רשמיות שנשלחו לשגרירויות ולעיתונות נאמר כי לח"י יוסיף להכות בבירה הבריטית, במנהיגות ובמוסדות הראשיים של השלטון, עד שיצאו צבאות הכיבוש הבריטיים מארץ ישראל.