אנשי לח"י עונים:מה הם הדברים העיקריים שראוי למחנכים ללמוד וללמד ממורשת המחתרות? האם יש דברים שמוטב לשכוח?

חיים בן ישראל: אחת מאושיות המדינה היא החינוך של הדורות הבאים. יש להנציח ולספר על הגבורות והתפילות של המעטים נגד הרבים. של קומץ אנשים הנלחמים באימפריה אדירה, ללא משאבים וללא כוח אדם, אלא באידאה ובאמונה. אסור שהנוער יחשוב שרק החלטת האו"ם היא שהביאה או שגרמה להקמת מדינת ישראל.

אליעזר בן עמי: ראוי למחנכים שילמדו את רוח ההקרבה, האמונה בצדקת הדרך והנכונות להקריב ולתת למען העם והמולדת ללא שיוך וללא קטנוניות, אנוכיות, פלגנות, ושנאת אחים. מוטב לשכוח את היריבויות, ההלשנות ושנאת האחים שהיתה בכל שטחי החיים.

צבי פרנק: המכנה המשותף של כל הלוחמים בארגון ההגנה, הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י היה המאמץ האישי למימוש עצמי לטובת "אידיאל" - מטרה שמחוץ לתועלת האישית המיידית.

הנכונות להיחלץ לשירות הכלל, העם והמדינה על חשבון טובות הנאה פרטיות או לפחות שילוב עמן- הינו האידיאל החינוכי להגשמה עצמית בתקופתנו.

יעקב בנאי: האמונה, הנאמנות לרעיון והנכונות להקרבה עילאית למען העם והמולדת. חלק נפל בקרב, חלק עלה לגרדום, חלק הפכו לנכים, אך יש גם חלק שבמקרה נשאר בחיים. לכל  חברי המחתרות – על אמונתם, על מסירותם ועל הקרבתם- כבוד והוקרה. לעולי הגרדום – תהילת נצח. מוטב לשכוח את היריבויות, ההלשנות, החטיפות, ההסגרות ושנאת האחים המיותרת והמזיקה.

דוד שומרון: הרצון העז לחרות ישראל בארצו. הנאמנות לרעיון והנכונות לוותר על חיי נוחות, משפחה, ופרנסה, למען הרעיון. כמו כן להט האמונה, הנחישות וההקרבה.

מוטב לשכוח את  תקופת ההלשנות, החטיפות וההסגרות, הן מצד האצ"ל לאחר הפילוג והן מצד ההגנה בזמן הסזון (הקטן והגדול) ושיתוף הפעולה של בן גוריון וגולדה עם הבולשת הבריטית אחרי תנועת המרי. רצוי לשכוח או לפחות לא לדוש בזה יותר מדי, כדי לא ללבות שנאה. 

(לקוח מתוך ראיון שנעשה ב2006)