החודש לפני 63 שנים – נמר פורץ ללוד.

המסוכן מבין הצבאות הערביים שפלשו לארץ ישראל ב-1948 היה הלגיון הירדני. הלגיון צר על ירושלים ומעמדותיו בלוד וברמלה איים על צומת העצבים של המדינה היהודית, על מרחב תל-אביב. עקב כך יצא אל הדרך "מבצע דני".


חלק ניכר מכוחות צה"ל הופעלו במבצע זה – שתי חטיבות הפלמ"ח ("הראל" ו"יפתח") חטיבת "קרייתי", וחטיבה 8 המונה את רובם של לוחמי לח"י. הפיקוד על המבצע הוטל על יגאל אלון, מפקד חזית הדרום. הוא אשר נתן למבצע את השם "מבצע דני" על שמו של דני מס, שהיה מפקד לוחמי שיירת הל"ה.התוכנית היתה לפרוץ את לוד ורמלה ולכבשן ואותו זמן להרחיב את הפרוזדור לירושלים, כדי להבטיח את "דרך בורמה" מפני ניתוק. בשלב ב' נועד לבוא כיבוש לטרון ורמאללה.

ההתקפה על שדה התעופה לוד

תחילה נכבש נמל התעופה בלוד. משימה זו הוטלה, בין השאר, על גדוד 82. בבוקרו של ה-11 ביולי 1948, ניתנה פקודה לארטילריה לפתוח באש. את הקרב מתאר סמל הקשר של הפלוגה נחמיה בן תור: "נשמעה הפקודה אל הפלוגה שלנו. המנועים הותנעו והפלוגה הסתערה קדימה אחרי הטנקים... אנו דהרנו ללא מעצורים. טרטורי יריות תותחים ורובים הדהדו בערבוביה סביב. גם אנו ירינו ממכונות הירייה החדשות שלנו, מסוג מ.ג. שהגיעו מצ'כוסלובקיה. כמעט ולא היתה התנגדות. האויב נסוג בבהלה. אני הבחנתי במאות ערבים שנסו לעבר המזרח, כשהטנקים שלנו מזנבים בהם... זהו זה. כל שדה התעופה בידינו".

פלוגה א' מחמיצה את כיבוש לוד

זמן קצר לאחר כיבוש שדה התעופה נכבשו הכפרים והמשלטים קולה, טירה, בית נבאללה ודיר טריף. זו היתה הזדמנות נדירה לעלות מיד על העיר לוד ולכבשה. המשימה הוטלה על חיילי פלוגה א' של גדוד 81, אך עוד בטרם הספיקו חיילי הפלוגה להתחפר ניתכה עליהם הפגזה כבדה של מרגמות. חיים רבינא, איש לח"י מספר כי הפלוגה ביקשה תגבורת אך היא בוששה לבוא. בינתיים רבו הנפגעים. אף על פי כן החזיקה הפלוגה מעמד כל אחר הצהריים, בלמה את האויב והרתיעה את משורייני השריון מלפרוץ אל השפלה. כשפרצו הערבים אל המשלט בשעות לפנות-ערב ניתנה פקודת נסיגה. במהלך חילופי האש נהרגו 6 חיילי פלוגה א', כולם אנשי לח"י.

הפריצה ללוד

כיבוש לוד הוטל עתה על חטיבת יפתח שתסתייע בטנקים של גדוד 82. בצהרי ה-12 ביולי פרצו שתי פלוגות של יפתח לתוך לוד, ממזרח. הן נתקלו בהתנגדות עזה במבואות העיר וביקשו עזרה. כשזו הגיעה, פנו הג'יפים והזחל"מים ללוד אך נתקלו במחסום בכניסה ופתחו באש.

במהלך ההתקפה נתקלו הלוחמים במשוריין ירדני שהתהפך לתעלה ב"שטח ההפקר" שבינם לבין עמדות הלגיון – כאשר קיבל שדר ממפקד "יפתח": היוכל לבוא לעזרת שתי הפלוגות הנלחצות בתוך לוד? משה דיין, מפקד הגדוד השיב בחיוב.
המשוריין הוצא בינתיים מן התעלה. מנועו נבדק ונמצא פועל. תותחו היה אף הוא כשורה. נמצא לו מתנדב שירה פגז אחד "כדי להתאמן" – והוא הפך לתותחן. התקינו מכשיר אלחוט במשוריין, כתבו עליו בגיר "הנמר הנוראי" - והוא התייצב בראש טור הג'יפים והזחל"מים שסבו ופנו אל לוד.

את הפריצה תיאר משה דיין ביומנו: "הגדוד התקדם לאורך הכביש כשפניו ללוד. בראש היה "הנמר הנוראי", אחריו פלוגת הזחל"מים הראשונה, אחריה פלוגת הזחל"מים השנייה ואחריהם הג'יפים. עם כל ירייה התמוטטו שקי העפר והעמדות... עוד רגע וחזרנו לתוך קו העמדות. היחידה נעה בטור עורפי. הראשונים ניפצו מחסומים מדי פעם. האש ניתכה במלוא הקצב... הגענו לתוך העיר והשיירה כולה עברה ופרצה הלאה".

ערביי העיר החלו להיכנע, אך כאשר פתח הלגיון למחרת בהתקפה נגדית ומחלקה אחת של משוריינים שלו חדרה לתוך לוד – מיהרו התושבים לאחוז בנשקם. ברם, משורייני הלגיון נסוגו עד מהרה, ואז החלה מנוסת-בהלה של התושבים. עד רדת הערב התרוקנה לוד. למחרת נכנעה גם רמלה ללא קרב.

הישגי מבצע דני היו מרשימים וחשובים. מלבד לוד ורמלה, שתיים מן הגדולות בערים הערביות, נכבשו ע"י חטיבת "הראל" אשתאול, דיר עמר, וכסלון, ובלילה האחרון שלפני ההפוגה גם הרטוב. המסדרון לירושלים הורחב במידה ניכרת ונפתח בו ציר תנועה נוסף לירושלים. כן נתפסה כמעט כל מסילת הברזל לבירה.

אהבה בין השורות

מוזיאון לח"י מזמין אתכם לחוויה תיאטרלית ייחודית

בין שורות המילים המסודרות זו אחר זו על הדף, כשרשרת פנינים, חבויים- כינויי אהבה, סודות, לבטים, תקוות וחלומות.

סיפורים מרגשים בין גבר לאישה, בין לוחם לחברו ואהבה עצומה לארץ, לאדמה, תקווה וחלום על מדינה חופשית.

שחקני תיאטרון הכרכרה ינערו מאבק את דפי המכתבים ויאירו באור חדש את הדמויות שחשבנו שהכרנו.

האירוע יתקיים במוזיאון לח"י, רח' שטרן 8, שכונת פלורנטין, ת"א. בערב ט"ו באב 14/8/2011 בין השעות 18:00 – 21:00, יתקיימו מספר מחזורים של הצגות שכל אחד מהם אורכו כשעה ורבע. מחיר כרטיס – 20 ₪.

מספר המקומות מוגבל – יש להירשם מראש בטלפון: 03-6820288 או 03-6837582

בעקבות הצלחת האירוע הקודם (ניתן לראות קטעים מההצגה ביוטיוב), אנו מעלים שוב את ההצגה בחול המועד סוכות 16-17/10/11 בשעות 11:00, 13:00 ו 15:00, הקהל הרחב מוזמן - יש להזמין מקום מראש.


נשמח לראותכם.

החודש לפני...

החודש לפני 63 שנים... מחתרת לח"י התפרקה והלוחמים הצטרפו לצה"ל.

בה' באייר תש"ח (14.5.1948), בשעה 16:00 אחר הצהריים, בעיצומם של קרבות עזים בכל חלקי הארץ, התכנסה מועצת העם במוזיאון דיזינגוף בתל אביב, ובנוכחות קהל של נבחרי היישוב ונציגי מוסדות הציבור קרא דוד בן גוריון את מגילת היסוד של מדינת ישראל. באותה שעה הורד הדגל הבריטי בנמל חיפה והנציב העליון עזב את הארץ.

לח"י השיגה את מטרתה. השלטון הזר איננו עוד.

ביום שלמחרת, ו' באייר תש"ח, פרסם מרכז לח"י את הפקודה הבאה:

אותו יום החלה פלישת צבאות ערב לארץ ישראל. בן גוריון התמנה לראש הממשלה הזמנית ושר הביטחון, ובי"ז באייר תש"ח (26.5.1948) הוקם צה"ל ב31.5.1948 פורסמה הפקודה להקמת צה"ל.

לוחמי חירות ישראל נפגשו בפעם הראשונה לאחר שהסתתרו שנים רבות, והתגייסו לצבא ההגנה לישראל. האירוע צוין במסדר גדול בשייח'-מוניס, בו השתתפו כ- 800 לוחמים.

במיפקד הצהירו: "היינו תנועת מחתרת לוחמת בנשק, אך ורק כלפי האויב הזר, השלטון הזר...

מכירים אנו ומקבלים אנו את מרות העצמאות העברית.

לא הכרנו ולא קיבלנו מרות של הסתדרויות שונות, שחסו בצל שלטון בריטי. מכירים אנו ומקבלים אנו מרות של שלטון עברי ממש.

לא הכרנו בסוכנות, נכיר בממשלה.

לא הכרנו ב"הגנה", נכיר בצבא.

אולם שלטון עברי, כל שלטון עברי, טוב או רע, שמאלני או ימני, כל שלטון עברי שישלוט בדרכי הדמוקרטיה, רשאי לקבוע את המרות והוא גם ישיג אותה".

למחרת התגייסו הלוחמים במאורגן לשניים מגדודי חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה. רק בירושלים, שלא סופחה עדיין למדינת ישראל, הוסיפה להתקיים החטיבה הלוחמת העצמאית של לח"י.

נזכור את כולם...

לקראת יום הזיכרון הקרב, אנו מרכינים ראש לזכרם של חללי לח"י שנפלו, הן בפעולות המחתרת למען קום המדינה והן כחיילי צה"ל.


לאחר קום המדינה הצטרפו רבים מלוחמי לח"י לחטיבה 8, אחת משתי חטיבות השריון הראשונות של צה"ל. החטיבה לקחה חלק חשוב וחיוני בקרבות רבים במלחמת העצמאות תחת פיקודו של יצחק שדה. הקרב הקשה שבהם היה כיבוש משטרת עיראק-סואידן וזהו סיפורו:

לפני שעזבו הבריטים את ארץ ישראל, הם השאירו שטחים ומבנים באופן שרירותי ליהודים או לערבים. אחד המבנים שנמסרו לערבים נמצא דרומית לאשדוד, סמוך לקיבוץ נגבה - מבצר אימתני ששימש את המשטרה הבריטית. המבצר היה ממוקם במקום אסטרטגי, בראשה של גבעה חשופה, ועם התקדמות המלחמה הפך לעמדה קטלנית עבור תושבי נגבה. הדגל המצרי התנוסס בגאון בראש המבצר והצבא המצרי המטיר אש על הקיבוץ ללא הרף. כוחותינו (חטיבת גבעתי) ניסו לתקוף ולכבוש את המשטרה שבע פעמים לפני כן אך כל ההתקפות נהדפו.

כיבוש "הקוץ הממאיר בגוף הנגב" הפך לגדול האתגרים עבור יצחק שדה, מפקד חטיבה 8. יחד עם אנשיו עבר עשרות פעמים על המפה, מפיק לקחים וחיפש פתרונות, עד שבראשו נרקמה תכנית: ראשית, חייבת להתבצע פעולת הסחה – גדוד שיתקוף את הכפרים הערביים הסמוכים – עיראק סואידן ובית עפא; שנית, ישנו נתיב מסוים שאם תתקדם בו שיירת טנקים, יסתיר גוף המבנה של המצודה את ההתקדמות ולמעשה יגן על השיירה מפגיעות המקלעים שבכפרים הסמוכים; ולבסוף, אם ההתקדמות תיעשה בין השעות 15:00 – 16:00 בצהרים, תסנוור השמש את עיני המצרים ותקשה עליהם את הראות.
ההכנות למבצע הלכו והתקדמו. המ"פ של הפלוגה המסתערת היה דב הבלונדיני לוחם לח"י. לפני היציאה לפעולה הבטיח דוב לחברי קיבוץ נגבה "אנחנו נצליח. נכבוש את המצודה ונחזור לקיבוץ כמנצחים עם הדגל המצרי".

ואכן הכל מתנהל לפי התכנון. בשעת צהריים מתחילה פעולת ההסחה בכפרים הסמוכים. בזמן שיושבי המבצר עסוקים במתקפה זו שיירת טנקים משרכת את דרכה במעלה הנתיב שמצא יצחק שדה, ובשעה בה השמש לטובתנו.
ההתקפה יוצאת לדרך. אש כבדה ניתכת, תותחים מרעימים, רעשי מרגמות. הבניין עטוף כולו בעשן אבל המצרים לא ממהרים להיכנע. הם משיבים אש.
כעבור שעה של הפגזות ישנן פגיעות ישירות בחצר ובגג המבצר. הכל מסביב רותח באש תופת. הדגל המצרי נופל.
חוליית חבלה שלנו מבקיעה דרך אל אחד הקירות ומניחה לידו כמות גדולה של חומר נפץ. כעבור דקות אחדות נשמע קול נפץ אדיר ונראית פרצה בקיר.
כך מתאר זאת יצחק שדה בזיכרונותיו:
"הזחלים מתקדמים במהירות מסחררת. הטנקים פולטים אש אדירה בלא הפסק. עוד מעט ויקעקעו את הקיר. אך הנה מתחולל משהו ליד הפרצה: מה שם? ופתאום קול: "חבר'ה, המצרים יוצאים מהמבצר! המצרים יוצאים בלי נשק! ידיהם מורמות, ניצחון! ניצחון! ... אנחנו מקיפים את המקום ומגיעים למצודה. המצרים מבוהלים, מוכי תימהון, עיניים אדומות, מושפלי ראש ומורמי ידיים. אני מציץ בפניהם ורואה אנשים אומללים מאוד, עייפים עד מוות ותשושים. פחד מוות ניבט מעיניהם. מסביב התקהלות בלתי צפויה. המשטרה הצבאית אינה משתלטת על הקהל. ה"בלונדיני הגבוה", מ"פ הפלוגה התוקפת, עושה מאמץ בלתי אנושי. הוא מגן על השבויים, שלא יספגו מכה בכת רובה, מאחד חמום מוח – ומי בפלוגה זו אינו חמום, בייחוד בשעה זו?"

עם תום הקרב, מוציא דב את הדגל המצרי מהמצודה ומעניק אותו, כפי שהבטיח, כשי לקיבוץ נגבה. המתקפה הצליחה, אם כן. המצודה בידינו, אך השמחה מהולה בעצב רב. לכוחותינו פצועים רבים ושישה הרוגים. אילו שמותיהם:

אמנון אבהר – "ספיר".

שמואל (וייס) ביאלקה – "אהרון".

מאיר לוינגר – "אהרון".

סעדיה שובלי – "עמיקם".

יחזקאל גרין.

שלמה זולטולוב.

יהי זכרם ברוך.

ביום הזיכרון יערך טקס ממלכתי, בשעה 10:30, ברחבת אנדרטת לח"י, ליד משמר איילון וכפר בן-נון, לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר טלפוני-03-6820288

הפעלה, משחק, חוויה במוזיאון בדגש על הגיל הרך

לקוח מתוך מצגת שהכנתי להרצאה בנושא מתודות לגיל הרך ליום עיון של המועצה לשימור אתרים 29/3/2011 במוזיאון נחום גוטמן- ענבר קוונשטוק. 

 החוויה המוזיאלית

החוויה שעובר מבקר במוזיאון? על פי מחקרם של ג'והן ה. פאלק, לין דירקין בספרם החוויה המוזיאלית, החוויה של המבקר במוזיאון היא אינטראקציה בין שלושה הקשרים:


ההקשר האישי: ממזג מגוון של רמות שונות של ניסיון, ידע, אינטרסים של המבקר, מניעיו, תחומי עניין, הדרך שבה האדם מבלה את זמנו, החוויות שהוא מבקש להגשים כלומר כל אדם מגיע למוזיאון עם תוכנית אישית, מערכת של ציפיות ותוצאות אותן הוא מבקש להשיג באמצעות הביקור.

ההקשר החברתי: רב המבקרים במוזיאון מגיעים בקבוצות, גם אלו שמגיעים לבד נמצאים במגע עם מבקרים אחרים או צוות המוזיאון. חווית הביקור במוזיאון היא שונה כאשר מבקרים בחברת בני אותו גיל, או בחברת בני משפחה, חברים, קבוצה בעלת אינטרס משותף, מידת הצפיפות במוזיאון משפיעה, ההבנה של ההקשר החברתי של הביקור תעזור לנו להבין את ההבדלים בהתנהגות של מבוגרים בין מבוגרים, ילדים עם בני משפחתם או עם חבריהם לכיתה.

ההקשר הפיזי: המוזיאון הוא מערכת פיזית, המבקרים מתייחסים לארכיטקטורה, התחושה שמקנה הבניין החפצים שנמצאים בו, הסידור שלהם, התנהגות המבקרים בחלל, ריחות, תאורה, ריצוף, ספסלי ישיבה, מקומות מנוחה.

מטרות ההפעלה בתצוגת המוזיאון:

• לעורר עניין וסקרנות לגבי אמנות/היסטוריה/טבע באמצעות חקר וגילוי אישי.
• להעצים את אהבת והערכת האמנות/ההיסטוריה/טבע באמצעות חוויה חושית ויצירתית.
• לאפשר ולקדם את הבנת האמנות/ההיסטוריה/טבע באמצעי תצוגה ומשחק מגוונים שיאפשרו העברת מסרים בצורה מתאימה לגילאים שונים ולקבוצות שונות של האוכלוסייה: המחזה, יצירה, חיפוש וגילוי, מיון, דו שיח, סיפור, שיר, דקלום, משחקים שונים (פאזל, תשבץ, תפזורת וכד'...), תחרויות ועוד ככל העולה על דמיונכם.
• הנאה גורמת להנעה פנימית. למידה משמעותית מתרחשת כאשר ההנעה ללמידה זו היא פנימית. לפיכך רצוי לעורר במבקר מוטיבציה ללמוד, וזאת ניתן באמצעות הפיכת אמצעי הלמידה למסקרנים, מאתגרים ומבדרים.

יעל בורוביץ/ "למידה בצד חוויה" סטודיו 16 :

כדי שביקור במוזיאון יהיה אפקטיבי צריך לעודד את הילד לחשוב, התהליך האפקטיבי מושג דווקא בדרך התגלית העצמית כשניתנת למבקר הזדמנות להיות מעורב להתנסות בצורה פעילה ולפתח את נטיותיו האינטלקטואליות והאמוציונאליות, תהליך למידה אקטיבי כזה מאפשר למבקר להתבונן להציג שאלות, להגדיר, למיין, להכליל, ליישם, לקבל החלטות, להתווכח ולהגן על עמדותיו.

בניגוד למבוגר שיכול ללמוד באמצעות סמלים והפשטות לומד הילד מגירויים שמטרתם להגביר את סקרנותו ולעורר בו מוטיבציה להבנה וללמידה.

המוזיאון הוא סביבה שמאפשרת לכל ילד למצוא עניין לעסוק בו לבחור את החומר והמשימות המתאימות לו ולפעול בהנאה.

היעד המרכזי של שיטת לימוד זו הוא חינוך ללמידה עצמית לא עוד המדריך או המחנך הוא הפעיל היחידי בתהליך הלמידה מעורבותו של התלמיד הופכת אותו לשותף לא פחות פעיל בתהליך.

המשחק - שילוב של משחק בהדרכה:

אחת התכונות בסיסיות של המשחק, במשמעות הקלאסית שלו, היא היותו פעילות לשמה, הנעשית מרצון, בהנאה וללא פיצוי, אריסטו בהגדרתו אמר כי "המשחק היא הנאה בעשיית דבר שאין לו המשך" אך יש כאן דבר והיפוכו כי המטרה שלנו היא להעביר מסר, ידע, לצאת עם ערך מוסף כלשהוא.

• הערך הרוחני – המשחק מפתח את הערנות המחשבתית, מאמן לשפיטה הגיונית, מחנך לריכוז ויצירה.
• הערך החברתי-רגשי – אגב המשחק לומד האדם את חוקי ההגינות והאדיבות, הוא לומד כיצד לכבד את החוק ולשמור עליו, וכיצד להפסיד בכבוד. הוא לומד כיצד לשתף פעולה, לעזור לתכנן תכניות תוך כדי התחשבות בחבריו.
• הערך החינוכי – המשחק מסייע לפיתוח האישיות, מפתח תכונות רצויות.
• הערך הלימודי – בימינו נעשה המשחק לאמצעי חינוכי משובח להקניית ידע.

כללים חשובים כשבונים הפעלה לגיל הרך בתערוכה:

• " תפסת מרובה לא תפסת". אי אפשר ביום אחד לראות/לחוות את כל המוזיאון ואת כל הפעילויות. לתכנן פעילות של לא יותר משעה עד שעה וחצי.
• לדבר בגובה העיניים - לשבת על השטיח/רצפה יחד עם הילדים.
• בפיתוח הפעילויות יש לאפשר דרכי למידה מגוונות- מילולית, לוגית, מוסיקלית, מרחבית, פיזית, אישית ובין-אישית. שילוב של חושים רבים: שמיעה, ראיה, מישוש, ריח.
• להתחבר דרך מושגים שהילדים מכירים: חגים, צבעים, אותיות, תוכניות ילדים, אגדות וסרטים.
  הפעילויות צריכות להאיר את המוצג/הנושא באור חדש.
• לפעילויות אסור להתחרות ביצירות/מוצגים!
• הפעילויות צריכות לאפשר השתתפות בתהליכים יצירתיים ולהוביל להבנה של ערכים וגישות דרך ההתנסות.

בנק מתודות: מא-ת

אסוציאציות, אמרות

בלונים, בינגו, בעד ונגד, בחירות

גזרי עיתון, גדול קטן

דיון, דייג, דומינו

הרכבה, השלמת סיפור/ציור, הצגה

ווליום – צלילים בתצוגה שקט ורועש

זיכרון

חידות, חנות, חפש את המטמון

טקס, טקסט, טלפון שבור

ים יבשה

כתבי סתרים, כיסאות, כדור צמר

לוטו

מרוץ, מדבקות, מהדורת חדשות, מכירה פומבית, מוזיקה, משחק זיכרון, משחק חשיבה, משחק תפקידים, משל ונמשל

נושא משתנה על פי תמונה/תנועה, ניסוי וטעייה

סיפור, סרט, סימני דרך

עיתון

פרסומת, פאזל

ציור, צביעה, ציר זמן, צילום

קלפים, קולאז', קוביה, קופסא

ראיון

שאלות, שלטים, שמש, שק הפתעות

תחרות, תרגום, תמונות מספרות/מבולבלות, תשבצים, תפזורות

דוגמאות להפעלות ומשחקים ממוזיאונים אחרים:


סרטונים המדגימים איך לשלב הפעלה במוזיאון
(נחמד לפרגן למוזיאונים אחרים)




http://www.youtube.com/watch?v=3gu2wMv1irs


http://www.youtube.com/watch?v=A6tNX4HjPSQ


http://www.youtube.com/watch?v=wZFBu08nGJ4


http://www.youtube.com/watch?v=wZAKGBGES8M


http://www.youtube.com/watch?v=n1xPAUhpDGk


http://www.youtube.com/watch?v=PQNU9l8K6Lo


 


ולסיום:

"למדני אלהי ברך והתפלל, על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל. על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום, לדעת, ליחל, להכשל. למד את שפתותי ברכה ושיר הלל, בהתחדש זמנך עם בקר ועם ליל. לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום. לבל יהיה עלי יומי הרגל". משירי סוף הדרך... לאה גולדברג

הלוואי וכל יום נלמד משהו חדש בדרך חדשה.



אולי את המדריכה הבאה?

מחפשת שירות צבאי משמעותי ומיוחד?

מוזיאון לח"י מחפש מדריכה שתשרת בתפקיד ייחודי, מעניין ועשיר בתכנים ובערכים.

מוזיאון לח"י שייך ליחידת המוזיאונים של משרד הביטחון. הוא נמצא בדרום תל אביב, ברחוב שטרן 8 (לשעבר מזרחי ב'), המקום בו הסתתר, נתפס ונרצח מנהיג לח"י, אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה יאיר. סיפור חייו של יאיר, סיפור המלחמה בבריטים והתפתחות מחתרת לח"י נפרש בפני המבקרים במוזיאון באמצעות סרטים, דגמים, מפות, כלי נשק, תצלומים ומסמכים מקוריים.


תפקיד המדריכה במוזיאון הוא הדרכה, ליווי והפעלה של קבוצות מבקרים מגוונות, החל ביחידות צה"ל השונות ובתלמידים, וכלה בקבוצות תיירים ומבקרים עצמאיים. לאחר גיוס וטירונות המדריכה משובצת במוזיאון. המדריכות עוברות קורס הכשרה צבאי ומקבלות שרוך הדרכה אפור. המוזיאון הוא בסיס פתוח- בסוף יום הפעילות חוזרים הביתה.


אותך אנחנו מחפשים! את שמתחברת להנחלת מורשת המאבק להקמת מדינת ישראל. את שמאמינה בחשיבות של תיעוד והעברת מסרים לדורות הבאים, את שרואה עצמך כבחורה בעלת יכולת הובלת קבוצות, כושר ביטוי וראש גדול.

לך אנחנו מחכים!

*שליטה בשפה זרה וניסיון בהדרכה- מהווים יתרון.



לקביעת ראיון אישי ופרטים נוספים צרו קשר בטלפון: 03-6820288 או 03-6837582

או במייל: lehi1942@gmail.com

צוות מוזיאון לח"י

מיועד לבנות העומדות לפני שירות צבאי, או בנות השירות הלאומי.

הרי את מקודשת לי מולדת

http://www.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DaSnOJFH00po&h=5cfc0

 תלמידי תיכון 'אדר' למדו על פועלו של 'יאיר', ציירו את דיוקנו והלחינו את שירו של אברהם שטרן , 'יאיר: " הרי את מקודשת לי מולדת". הלחין ושר: חנן בן ארי מלווה בשירה: עומר אידלסברג.