שנה
חדשה באה לפתחנו ועמה ההזדמנות לאחל לכולנו שינוי והתחדשות. בזמן שאתם שולחים לבני
המשפחה ולחברים סרטוני ברכה ומסרים רוויי אימוג'ים, המאחלים התגשמות של כל משאלות
הלב, עלה בדעתנו, צוות מוזיאון לח"י, לבדוק למה ייחלו חברי מחתרת לח"י
בכרטיסי ה"שנה טובה" שנשלחו בשנים שלפני קום המדינה.
נתחיל
ממייסד המחתרת אברהם "יאיר" שטרן. יאיר עלה לארץ ישראל כשהיה בן 17,
נרשם לגימנסיה העברית בירושלים והמשיך ללימודים בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה
העברית. עם פרוץ מאורעות תרפ"ט התגייס יאיר לשורות ה"הגנה" ולאחר
מכן הצטרף לקבוצה שהתפלגה מה"הגנה", הייתה לארגון הגנה ב' ולימים הפכה לאצ"ל.
בפתחה של שנת תרצ"ד, 1934, שלח יאיר מירושלים לאחיו דוד בפולין כרטיס ברכה ועליו
איור של מגדל דוד לצד מגן דוד שזור פרחים. בברכה יאיר איחל:
אחי!
אני תקווה כי
שנינו, חיילים בצבא גאולה הלוחם את מלחמת השחרור של עם ישראל – נתראה בחזית – בארץ
ישראל.
אברהם
שנים
ספורות לאחר מכן הפך שטרן למפקד בכיר באצ"ל. בשנת 1939 הארגון קיים קורס
סגנים במשמר הירדן ולקראת סיומו של הקורס 38 נעצרו החניכים על ידי הבריטים ונדונו למאסר.
ב-1940 שלחו חניכי "קורס ה-38" האסורים בכלא עכו כרטיס "שנה
טובה" למפקדם "יאיר". על הכרטיס מופיע איור של מבצר עכו, ממנו
יוצאת יד האוחזת בדגל ישראל שעליו נכתב:
שנה טובה, שנת
אחוד, שחרור וגאולה. נצח ישראל לא ישקר.
באותה
שנה חל פילוג באצ"ל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצהירה הנהגת הארגון על
תמיכה בבריטים והורתה על הפסקת הפעולות ההתקפיות נגדם. "יאיר" חשב אחרת.
הוא ראה בשלטון הבריטי כובש זר, האחראי למניעת עלייה והתיישבות יהודית וסבר כי על
מנת להקים מדינה יהודית יש לגרש את הבריטים מארץ ישראל. יאיר פרש מהאצ"ל עם
חלק מטובי מפקדיו והקים ארגון מחתרתי חדש – האצ"ל בישראל (לימים לח"י)
- שהכריז מלחמת חורמה בבריטים.
בערב
ראש השנה תש"א מתפרסמת פקודה מס.1 של הארגון החדש שהקים יאיר ובה נכתב:
השנה המסתיימת
כיום היתה שנת אסון וחורבן. גלות אירופה נהרסה כליל. יהודיה נכלאו בגטו.
בטוחים אנו
שמחורבן הגולה תצמח ההכרה שאין מזור למכות אלא הקמת המדינה.
תהא שנה זו שנת
מחתרת ומלחמה, שנת כיבוש וניצחון.
איר הוביל את חברי מחתרת לח"י לביצוע פעולות
נגד שלטון המנדט ועד מהרה הפך למבוקש. הבולשת הבריטית הציעה פרס כספי גבוה על ראשו
והוא אף נרדף על ידי אנשי היישוב. "יאיר" נדד בין מקומות מסתור עד שהגיע
אל רחוב מזרחי ב', לדירת הגג שנשכרה בידי המחתרת
עבור זוג לוחמים, טובה ומשה סבוראי.
בכ"ה בשבט תש"ב, 12 בפברואר 1942, הגיעו שוטרים בריטים
אל הדירה ולאחר חיפוש קצר מצאו את "יאיר" מסתתר בארון והזעיקו את
מפקד הבולשת ג'פרי מורטון, שירה בו למוות כשידיו כבולות.
לאחר רצח "יאיר" נאסרו רוב חברי המחתרת. לכאורה, נראה כי
מחתרת לח"י חדלה מלהתקיים אולם סיום חייו של "יאיר" לא מנע את
התחדשות המחתרת. חברי לח"י לא אמרו נואש ומצאו דרכי בריחה מבתי הכלא אל
החזית. הבורח הראשון, יצחק שמיר, שיקם את המחתרת וארגן מחדש את הכוחות יחד עם שני
חברי המפקדה האחרים - נתן ילין מור וישראל
אלדד, והמחתרת המשיכה ביתר שאת במאבקה בבריטים.
בערב ראש השנה תש"ה פרסמה המחתרת בעיתון לח"י -
"החזית", ברכה לרגל השנה החדשה:
"החזית" שולחת מעמקי המחתרת העברית בציון ברכת "שנה
טובה" לכל היהודים בעולם, לכל היהודים כמות שהם ובאשר הם. ברוכים יהיו לנו
כולם, לשנה הבאה עלינו.
לכל היהודים, הרחוקים והקרובים – הרחוקים במקום והרחוקים בדעה,
הקרובים במקום והקרובים בדעה – אנו אומרים : שתהיה לכם שנה טובה. שנת שכל טוב ושנת
לב טוב.
מחתרת לח"י המשיכה להילחם בבריטים בפעולות נועזות, תחת רדיפות, מאסרים והגליות עד לעזיבתם את ארץ ישראל. בערב ראש השנה תש"ח, טרם עזיבת הבריטים, נכתב בעיתון המחתרת "המעש":
בתש"ז
קידמנו את התהליך.
בתש"ח
יכולים אנו לסיימו.
אם ייעשה המאמץ
המשותף, מאמץ עם לוחם על חירותו במרי ובקרב מתוך אמונה וביטחון, תהא שנת תש"ח
שנת מנוסתו של האויב.
עם
עזיבתם של הבריטים הסתיים סיפורה של לח"י. בהמשך, הדירה בה נרצח אברהם
"יאיר" שטרן, מחולל המחתרת ומפקדה הראשון, שוחזרה כפי שהייתה, על רהיטיה
וחפציה המקוריים, והבניין הפך למוזיאון לח"י, השוכן בלב שכונת פלורנטין
הצבעונית בתל אביב. סיפורה המרתק של המחתרת מהקמתה ועד לגיוס לוחמיה לצה"ל,
נפרש על פני שתי קומות של תצוגה באמצעות סרטים, דגמים, מפות, כלי נשק, תצלומים
ומסמכים מקוריים. בין המוצגים ניתן לראות גם את כרטיסי ה"שנה טובה".
בשנת
תשפ"ב נציין 80 שנה לרצח "יאיר". מוזמנים לבקר עם התלמידים במרחב
הפעילות הייחודי שבמוזיאון ולשלב את הסיור בסביבה העירונית הסמוכה: פלורנטין נווה צדק
ותל אביב הקטנה.
שתהיה
תשפ"ב פורייה ומוצלחת לכולנו!
