רימון בין לבבות





לפני זמן לא רב יצא סרט חדש שהפיקה העמותה להנצחת מורשת לח"י, "הם לא יתלו אותנו". הסרט מבוסס על אחד הסיפורים המרתקים והמרגשים של אסירי המחתרות שאירע ב-1947. שני לוחמים נעצרו על ידי הבריטים: הראשון: משה ברזני, איש לח"י, שנתפס בשעת עוצר כשהוא מחזיק בכיסו רימון והשני: מאיר פיינשטיין, איש אצ"ל, שנתפס בפעולת פיצוץ הרכבת בירושלים. בנסיגה מהפעולה, הבריטים ירו על הרכב הנמלט וכתוצאה מכך מאיר נפגע וידו נכרתה. למאיר פיינשטיין היה קשה לעשות את הפעולות היומיומיות לבד, להתלבש, לאכול ולכן הושמו השניים יחדיו בתא בכלא ירושלים (היום מוזיאון אסירי המחתרות ירושלים). בית המשפט הבריטי קבע את גזר דינם של השניים –מוות בתליה. והפעם החליטו הבריטים -הם יתלו בירושלים ולא בעכו.

פיינשטיין וברזני רצו להמשיך את המלחמה בבריטים גם מאחורי הסורגים, לברוח מהתא השמור ביותר בכלא הם לא יצליחו,24 שעות ביממה שמרו עליהם סוהרים אנגלים שהתחלפו. הם תיכננו פעולה שתסכל את תלייתם בעיר הקודש. הפעולה נקראה בשם קוד: "תמות נפשי עם פלישתים" - השניים תיכננו לזרוק רימון אחד לעבר פמליית הקצינים הבריטים שתלווה אותם לגרדום ולפוצץ את עצמם עם הרימון השני.

לשם כך הם מבקשים את עזרתו של אליעזר בן עמי,שהיה ידוע בכישוריו להכנת מטענים ופצצות.

אליעזר נרתם למשימה ומחליט להפוך שני תפוזים לרימונים ממולכדים כך עשה זאת:













הרימונים/תפוזים הועברו לתאם של פיינשטיין וברזני יחד עם האוכל שהועבר אליהם מהמטבח היהודי, והתוכנית עמדה לצאת לפועל. בלילה הגורלי, ליל תלייתם, הגיע הרב גולדמן לתאם של פיינשטיין וברזני על מנת לחזק את רוחם ולהתפלל איתם. המפגש עם הרב היה מרגש מאוד ובסופו אמר הרב לאסירים שהוא נחוש בדעתו להישאר איתם עד הרגע האחרון, רגע התליה, על מנת שהעיניים האחרונות שיראו יהיו עיניים של יהודי.

משה ומאיר לא יכלו לספר לרב על תכניתם ולכן ניסו לשכנע אותו לחזור בו, אך ללא הצלחה.

התלבטות קשה עמדה בפניהם בלילה ההוא. האם לבטל את התכנית או לקיים אותה ולפגוע ברב יהודי חף מפשע? לבסוף התקבלה ההחלטה.

בשתיים לפנות בוקר, נשמעו שני פיצוצים זה לאחר זה, שהרעידו את כתלי בית הכלא בירושלים. משה ומאיר חיבקו זה את זה כאשר שני הרימונים מונחים בין לבבותיהם ושמו קץ לחייהם. 

פיינשטיין וברזני נקברו בהר הזיתים. מנחם בגין, (שהיה מפקד האצ"ל באותה תקופה) ביקש להיקבר על ידם ולא בהר הרצל.

60 שנה לאחר מותם נמצא ספר התנ"ך של מאיר פיינשטיין שמור בביתו של הסוהר הבריטי ששמר עליהם. בנו העביר את הספר למשפחתו של פיינשטייין בטקס חגיגי בירושלים, המשפחה מסרה את התנ"ך למוזיאון אסירי המחתרות בירושלים והוא מוצג לקהל הרחב.


תגובות