Follow by Email

יום רביעי, 30 במרץ 2011

הפעלה, משחק, חוויה במוזיאון בדגש על הגיל הרך

לקוח מתוך מצגת שהכנתי להרצאה בנושא מתודות לגיל הרך ליום עיון של המועצה לשימור אתרים 29/3/2011 במוזיאון נחום גוטמן- ענבר קוונשטוק. 
 החוויה המוזיאלית

החוויה שעובר מבקר במוזיאון? על פי מחקרם של ג'והן ה. פאלק, לין דירקין בספרם החוויה המוזיאלית, החוויה של המבקר במוזיאון היא אינטראקציה בין שלושה הקשרים:


ההקשר האישי: ממזג מגוון של רמות שונות של ניסיון, ידע, אינטרסים של המבקר, מניעיו, תחומי עניין, הדרך שבה האדם מבלה את זמנו, החוויות שהוא מבקש להגשים כלומר כל אדם מגיע למוזיאון עם תוכנית אישית, מערכת של ציפיות ותוצאות אותן הוא מבקש להשיג באמצעות הביקור.

ההקשר החברתי: רב המבקרים במוזיאון מגיעים בקבוצות, גם אלו שמגיעים לבד נמצאים במגע עם מבקרים אחרים או צוות המוזיאון. חווית הביקור במוזיאון היא שונה כאשר מבקרים בחברת בני אותו גיל, או בחברת בני משפחה, חברים, קבוצה בעלת אינטרס משותף, מידת הצפיפות במוזיאון משפיעה, ההבנה של ההקשר החברתי של הביקור תעזור לנו להבין את ההבדלים בהתנהגות של מבוגרים בין מבוגרים, ילדים עם בני משפחתם או עם חבריהם לכיתה.

ההקשר הפיזי: המוזיאון הוא מערכת פיזית, המבקרים מתייחסים לארכיטקטורה, התחושה שמקנה הבניין החפצים שנמצאים בו, הסידור שלהם, התנהגות המבקרים בחלל, ריחות, תאורה, ריצוף, ספסלי ישיבה, מקומות מנוחה.

מטרות ההפעלה בתצוגת המוזיאון:

  • לעורר עניין וסקרנות לגבי אמנות/היסטוריה/טבע באמצעות חקר וגילוי אישי.
  • להעצים את אהבת והערכת האמנות/ההיסטוריה/טבע באמצעות חוויה חושית ויצירתית.
  • לאפשר ולקדם את הבנת האמנות/ההיסטוריה/טבע באמצעי תצוגה ומשחק מגוונים שיאפשרו העברת מסרים בצורה מתאימה לגילאים שונים ולקבוצות שונות של האוכלוסייה: המחזה, יצירה, חיפוש וגילוי, מיון, דו שיח, סיפור, שיר, דקלום, משחקים שונים (פאזל, תשבץ, תפזורת וכד'...), תחרויות ועוד ככל העולה על דמיונכם.
  • הנאה גורמת להנעה פנימית. למידה משמעותית מתרחשת כאשר ההנעה ללמידה זו היא פנימית. לפיכך רצוי לעורר במבקר מוטיבציה ללמוד, וזאת ניתן באמצעות הפיכת אמצעי הלמידה למסקרנים, מאתגרים ומבדרים.

יעל בורוביץ/ "למידה בצד חוויה" סטודיו 16 :


כדי שביקור במוזיאון יהיה אפקטיבי צריך לעודד את הילד לחשוב, התהליך האפקטיבי מושג דווקא בדרך התגלית העצמית כשניתנת למבקר הזדמנות להיות מעורב להתנסות בצורה פעילה ולפתח את נטיותיו האינטלקטואליות והאמוציונאליות, תהליך למידה אקטיבי כזה מאפשר למבקר להתבונן להציג שאלות, להגדיר, למיין, להכליל, ליישם, לקבל החלטות, להתווכח ולהגן על עמדותיו.

בניגוד למבוגר שיכול ללמוד באמצעות סמלים והפשטות לומד הילד מגירויים שמטרתם להגביר את סקרנותו ולעורר בו מוטיבציה להבנה וללמידה.

המוזיאון הוא סביבה שמאפשרת לכל ילד למצוא עניין לעסוק בו לבחור את החומר והמשימות המתאימות לו ולפעול בהנאה.

היעד המרכזי של שיטת לימוד זו הוא חינוך ללמידה עצמית לא עוד המדריך או המחנך הוא הפעיל היחידי בתהליך הלמידה מעורבותו של התלמיד הופכת אותו לשותף לא פחות פעיל בתהליך.


המשחק - שילוב של משחק בהדרכה:

אחת התכונות בסיסיות של המשחק, במשמעות הקלאסית שלו, היא היותו פעילות לשמה, הנעשית מרצון, בהנאה וללא פיצוי, אריסטו בהגדרתו אמר כי "המשחק היא הנאה בעשיית דבר שאין לו המשך" אך יש כאן דבר והיפוכו כי המטרה שלנו היא להעביר מסר, ידע, לצאת עם ערך מוסף כלשהוא.

  • הערך הרוחני – המשחק מפתח את הערנות המחשבתית, מאמן לשפיטה הגיונית, מחנך לריכוז ויצירה.
  • הערך החברתי-רגשי – אגב המשחק לומד האדם את חוקי ההגינות והאדיבות, הוא לומד כיצד לכבד את החוק ולשמור עליו, וכיצד להפסיד בכבוד. הוא לומד כיצד לשתף פעולה, לעזור לתכנן תכניות תוך כדי התחשבות בחבריו.
  • הערך החינוכי – המשחק מסייע לפיתוח האישיות, מפתח תכונות רצויות.
  • הערך הלימודי – בימינו נעשה המשחק לאמצעי חינוכי משובח להקניית ידע.
כללים חשובים כשבונים הפעלה לגיל הרך בתערוכה:
  • " תפסת מרובה לא תפסת". אי אפשר ביום אחד לראות/לחוות את כל המוזיאון ואת כל הפעילויות. לתכנן פעילות של לא יותר משעה עד שעה וחצי.
  • לדבר בגובה העיניים - לשבת על השטיח/רצפה יחד עם הילדים.
  • בפיתוח הפעילויות יש לאפשר דרכי למידה מגוונות- מילולית, לוגית, מוסיקלית, מרחבית, פיזית, אישית ובין-אישית. שילוב של חושים רבים: שמיעה, ראיה, מישוש, ריח.
  • להתחבר דרך מושגים שהילדים מכירים: חגים, צבעים, אותיות, תוכניות ילדים, אגדות וסרטים.
    הפעילויות צריכות להאיר את המוצג/הנושא באור חדש.
  • לפעילויות אסור להתחרות ביצירות/מוצגים!
  • הפעילויות צריכות לאפשר השתתפות בתהליכים יצירתיים ולהוביל להבנה של ערכים וגישות דרך ההתנסות.
בנק מתודות: מא-ת

אסוציאציות, אמרות

בלונים, בינגו, בעד ונגד, בחירות

גזרי עיתון, גדול קטן

דיון, דייג, דומינו

הרכבה, השלמת סיפור/ציור, הצגה

ווליום – צלילים בתצוגה שקט ורועש

זיכרון

חידות, חנות, חפש את המטמון

טקס, טקסט, טלפון שבור

ים יבשה

כתבי סתרים, כיסאות, כדור צמר

לוטו

מרוץ, מדבקות, מהדורת חדשות, מכירה פומבית, מוזיקה, משחק זיכרון, משחק חשיבה, משחק תפקידים, משל ונמשל

נושא משתנה על פי תמונה/תנועה, ניסוי וטעייה

סיפור, סרט, סימני דרך

עיתון

פרסומת, פאזל

ציור, צביעה, ציר זמן, צילום

קלפים, קולאז', קוביה, קופסא

ראיון

שאלות, שלטים, שמש, שק הפתעות

תחרות, תרגום, תמונות מספרות/מבולבלות, תשבצים, תפזורות

דוגמאות להפעלות ומשחקים ממוזיאונים אחרים:


סרטונים המדגימים איך לשלב הפעלה במוזיאון
(נחמד לפרגן למוזיאונים אחרים)




http://www.youtube.com/watch?v=3gu2wMv1irs


http://www.youtube.com/watch?v=A6tNX4HjPSQ


http://www.youtube.com/watch?v=wZFBu08nGJ4


http://www.youtube.com/watch?v=wZAKGBGES8M


http://www.youtube.com/watch?v=n1xPAUhpDGk


http://www.youtube.com/watch?v=PQNU9l8K6Lo


 


ולסיום:

"למדני אלהי ברך והתפלל, על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל. על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום, לדעת, ליחל, להכשל. למד את שפתותי ברכה ושיר הלל, בהתחדש זמנך עם בקר ועם ליל. לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום. לבל יהיה עלי יומי הרגל". משירי סוף הדרך... לאה גולדברג


הלוואי וכל יום נלמד משהו חדש בדרך חדשה.











יום שלישי, 22 במרץ 2011

אולי את המדריכה הבאה?



מחפשת שירות צבאי משמעותי ומיוחד?

מוזיאון לח"י מחפש מדריכה שתשרת בתפקיד ייחודי, מעניין ועשיר בתכנים ובערכים.


מוזיאון לח"י שייך ליחידת המוזיאונים של משרד הביטחון. הוא נמצא בדרום תל אביב, ברחוב שטרן 8 (לשעבר מזרחי ב'), המקום בו הסתתר, נתפס ונרצח מנהיג לח"י, אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה יאיר. סיפור חייו של יאיר, סיפור המלחמה בבריטים והתפתחות מחתרת לח"י נפרש בפני המבקרים במוזיאון באמצעות סרטים, דגמים, מפות, כלי נשק, תצלומים ומסמכים מקוריים.


תפקיד המדריכה במוזיאון הוא הדרכה, ליווי והפעלה של קבוצות מבקרים מגוונות, החל ביחידות צה"ל השונות ובתלמידים, וכלה בקבוצות תיירים ומבקרים עצמאיים. לאחר גיוס וטירונות המדריכה משובצת במוזיאון. המדריכות עוברות קורס הכשרה צבאי ומקבלות שרוך הדרכה אפור. המוזיאון הוא בסיס פתוח- בסוף יום הפעילות חוזרים הביתה.


אותך אנחנו מחפשים! את שמתחברת להנחלת מורשת המאבק להקמת מדינת ישראל. את שמאמינה בחשיבות של תיעוד והעברת מסרים לדורות הבאים, את שרואה עצמך כבחורה בעלת יכולת הובלת קבוצות, כושר ביטוי וראש גדול.

לך אנחנו מחכים!

*שליטה בשפה זרה וניסיון בהדרכה- מהווים יתרון.



לקביעת ראיון אישי ופרטים נוספים צרו קשר בטלפון: 03-6820288 או 03-6837582

או במייל: lehi1942@gmail.com

צוות מוזיאון לח"י

מיועד לבנות העומדות לפני שירות צבאי, או בנות השירות הלאומי.

יום רביעי, 9 במרץ 2011

לכבוד פורים - תחפושות במחתרת



חברי לח"י עשו שימוש בתחפושות לא רק בפורים אלא כל השנה. תחפושות היו חלק חשוב וחיוני בפעולות רבות שביצעה המחתרת- יאיר למשל, כאשר נאלץ להסתתר מפני הבריטים, ביקש מרוני אשתו שתשלח לו בגדי אישה על מנת שיוכלו לשמש לו כהסוואה, ישראל אלדד, בזמן היותו אסיר בכלא ירושלים חולץ על ידי קבוצת לוחמים הלבושים מכף רגל ועד ראש כסניטריים רפואיים, ושני אליהו, כשהבריחו את הגבול למצריים על מנת להתנקש בחייו של הלורד מוין עטו תחפושות של שוטרים בריטים.


שימוש בתחפושות שוטרים וחיילים בריטיים נמצא באופן אירוני מועיל במיוחד לאנשי לח"י. לא מעט פעולות נחלו הצלחה הודות לכך שהלוחמים היו לבושים דווקא כשנואי נפשם. בספרו "גויסנו לכל החיים" מתאר דוד שומרון את ההתחפשות לבריטים לפני יציאה לפעולה: "יום הפעולה הגיע. מדדנו את התלבושות והתאמנו אותן למידותינו. תפרנו את הסמלים והמספרים על הכתפיות, החזה, והכובעים. כיוון שהייתי "הדובר הראשי" בפעולה "הועליתי" לדרגת סרג'נט ושלושה פסים חוברו אל שרוולי. כדי להגביר את הרושם שעלי לעשות תפרו גם אותות מערכה אל חזי... בפעם הראשונה בימי חיי הרגשתי מה פירוש הדבר להיות שוטר בריטי בארץ ישראל. הלכנו ברחוב, ארבעה בחורים זקופים, אקדחים גלויים תלויים בצד המותן והעוברים ושבים זזו לצדדים ופינו לנו דרך. על המדרכה, בבית קפה קטן, עמדו מספר שולחנות ואליהם הסבו אנשים. כשעברנו לידם נפסקו השיחות. אחדים הביטו בנו בפנים נפחדות בחושבם כנראה, שנערוך אצלם חיפוש."

דוגמא נוספת היא התחמקותו של יעקב בנאי (מזל) מפני הבריטים הודות לכך שהיה לבוש כאחד מהם. מזל מספר: "באחד הערבים אני יוצא לכיוון שפת הים. בפינת הרחובות היו אנגלים שהחליטו לערוך חיפושים אישיים על הקהל במקום. שתי ניידות סגרו את השטח, הזרקורים הופעלו, ושאגות השוטרים נשמעו מכל עבר. סטופ! הנדס אפ! ומיד החלו לחפש נשק וכולם עומדים בידיים מורמות ומחכים לתוצאות. בכל ההמולה הזו אני באמצע ועל גופי שני אקדחים ושני רימונים. המחשבות מתרוצצות. אם ארים ידיים כמצווה בוודאי ימצאו עלי את הנשק ואהיה צפוי לעונש מוות. האם אנסה לשלוף ולירות? זה מסוכן ולא יעיל. המון קהל, אור מלא וצפיפות איומה. פתאום צץ לי רעיון "לשחק את התלבושת". באותם ימים הסתובבתי הרבה באזורי מגורי הבריטים. אי לכך הייתי לבוש נכון. נעלי זמ"ש, מכנסיים אפורים, פייפ (מקטרת) בכיס הז'קט, מגבעת ירוקה עם נוצה ומעיל לבן. במקום להרים את הידיים אני מחליט להדליק את הפייפ ואומר לעצמי- תתחיל ללכת. אני מתקרב לשורת השוטרים היוצרים את מעגל האבטחה וכאן בא הלא יאומן – אני היחיד מכל הציבור שמורשה לצאת החוצה. הם "הבינו" שאני אחד משלהם."

דוגמאות נוספות לתחפושות לא חסרות. ברחובות תל אביב של אותם הימים נהג להסתובב חסיד נמוך ועב גבות, בעל זקן שחור סבוך, קפוטה ומגפיים, הרי הוא יצחק שמיר. נתן ילין מור נראה לעתים קרובות כאיש עסקים מעונב שעל זרועו תלויה בלונדינית חביבה בתסרוקת מהודרת ומשקפיים מודרניים – היא לא אחרת מאשר גאולה כהן. עבור גאולה היתה התחפושת שחקן מפתח בבריחתה מבית הכלא אל החופש. כך היא מתארת כיצד התחפשה לערבייה בעודה שוהה בבית החולים תחת השגחתה של סוהרת צמודה:

"השעה אחת שלושים ואחת. אני פושטת את כותונת בית החולים, פותחת את ברז המקלחת ומפשפשת בידי מאחורי דוד המים החמים. פקעת סמרטוטים תחובה בצד. אני מתירה את הפקעת. גולשים ממנה זוג נעליים. פרחים בלבן פורחים לעיני מתוך שמלה ירוקה. המים זורמים במקלחת. מעל השמלה אני לובשת מעיל שחור וארוך, חוגרת את המעיל בחגורה ונתקלת בסיכה. מרימה מן הארץ צעיף קמוט מבד שחור משיי ושוכחת איך מתחילים לקשור רעלה. אני מנסה לכסות את ראשי במטפחת המשי ושומעת מן החוץ שאון קולות. אני תוקעת את הסיכה ברעלה ובשיער שבעורפי , סוגרת את הסיכה. אחת שלושים וחמש. אני יוצאת עם התרשים שבראשי למדרגות ומגיעה אל האולם ההומה אזרחים, בלשים ושוטרים .יצרי דוחק בי לרוץ אבל עלי לפסוע מתונות. אישה ערבייה רעולת פנים אינה רצה אחרי יצרה. היא מתנהלת כעת כמוני לאיטה. אני מגיעה למדרגות ורואה את מגרש הרוסים מלא בטנקים ואדם וצריחי משוריינים. עושה את דרכי בין המשוריינים, נתמכת בטנקים שלא אמעד ליפול ושומעת איך קולחים להם שם המים שבתוך האמבט. השוער לא יבקש ממני תעודת זהות... אישה ערביה לא מגלה את פניה לנוכרים. אני מתבוללת בתוך הקהל ויוצאת מן השער."

נראה אם כן, כי תחפושות היו לעזר רב בשחרור היהודים מצריהם מפרס ועד לח"י... חג פורים שמח לכולם!

יום שלישי, 8 במרץ 2011

הרי את מקודשת לי מולדת


 תלמידי תיכון 'אדר' למדו על פועלו של 'יאיר', ציירו את דיוקנו והלחינו את שירו של אברהם שטרן , 'יאיר: " הרי את מקודשת לי מולדת". הלחין ושר: חנן בן ארי מלווה בשירה: עומר אידלסברג.