Follow by Email

יום רביעי, 21 במאי 2014

תערוכה מיוחדת לכבוד יום ירושלים

 לטעום, לנשום, לחלום

מסע באומנות הקלאסית דרך שערי העיר העתיקה בירושלים.

תערוכה מיוחדת של רישומים וציורים של העיר העתיקה בירושלים וסביבותיה, פרי מכחולה של הציירת שירלי סיגל.

התערוכה תוצג במוזיאון לח"י – בית 'יאיר', רחוב שטרן 8, תל אביב. הפתיחה ביום ירושלים, כ"ח אייר תשע"ד, 28/5/14, בשעה 18:00, היום בו מציינים וחוגגים את שחרור העיר העתיקה. תערוכת ציורים זו הוצגה בלונדון וזכתה לשבחים רבים וזו הפעם הראשונה שבה היא מוצגת בישראל. התערוכה תנעל ב- 28/8/14.

ציירים רבים ומפורסמים ציירו את ירושלים וניסו לתפוס את קסמה. שירלי ילידת העיר ירושלים; זהו ביתה; היא מכירה כל רחוב, סמטה וגינה. במהלך שנה שלמה, היא סיירה בין הרחובות, רשמה וצילמה, טעמה והריחה, נגעה וליטפה במבט ובמגע את האבנים העתיקות החובקות בתוכן היסטוריה רווית חלומות ומשאלות.

ירושלים היא עיר חיה ונושמת, חיי היומיום מוצאים ביטוי של יופי ועידון בקווים ובצבעים בציוריה; אנו רואים אנשים עומדים בתור, משחקים שש-בש, רוכלים בשוק, מתפללים או משוחחים עם חבר. חתולים נוברים במכולות אשפה; אבנים עתיקות הנושאות זכר לימים רחוקים ועליהן סימני נזילות מים או סימני מלחמה בדמות חורי כדורים; צינורות מים וכבלים מדלדלים מקירות מבנים קולוניאליים מהודרים.

שירלי, משתמשת בכלים ובטכניקות שונות כצבעי שמן, דיו, עפרונות וצבעי מים. סגנון הציור הוא 'מציאות דמוית חלום' (dreamlike realism) החלום חודר ומתפשט לסצנות ממשיות, כאילו בוקע אל המציאות מתוך הערפל. הציור חושף את יכולתה של האמנית לתאר רגשות או פרטים אדריכליים, תשומת הלב לפרטים הקטנים, הסדקים באבן, הקמט בבד, מבט העיניים וחיוך נסתר של הדמויות, מאפשר לנו להרגיש ולחיות את הרגע.

האירועים והאתרים המצוירים סוחפים את המתבונן לחוש את דופק העיר, דרך סמטאותיה המרוצפות אבן, רחובותיה הצרים ושעריה. כמו אויר הזורם בדרכי הנשימה, האנשים הזורמים דרך הפתחים והשערים מפיחים חיים בעיר ההיסטורית. זהו פסיפס של תרבויות משולבות זו בזו, החיות זו לצד זו.
היצירות מספקות חור הצצה שמגרה את סקרנותנו ואת רצוננו לגלות את החיים הרוחשים בין החומות העתיקות.

במשפחתה של שירלי היה לוחם חירות, פתחיה זליבנסקי, שלחם עם כוחות לח"י, בירושלים, בניסיון לפרוץ לעיר העתיקה.
לירושלים מקום חשוב בתולדות לח"י, סמל המחתרת הוא היד המקופלת לשבועה- אם אשכח ירושלים...

הרישומים והציורים המיוחדים אוצרים בתוכם את העבר, ההווה וגם חלומות לעתיד של דו קיום ושלום.

לואיז לוזון וענבר קוונשטוק – אוצרות התערוכה



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה