Follow by Email

יום שלישי, 2 ביולי 2013

פיצוץ מכלי הנפט במפרץ חיפה

חודש ניסן תש"ז, עמד בסימן גירושים אכזריים של אניות מעפילים לקפריסין. כתגובה למעשי הגירוש של הבריטים החליטה מחתרת לח"י לפוצץ את מכלי הנפט של החברה האנגלו-עיראקית במפרץ חיפה.
על ביצוע הפעולה הופקדו יעקב פנסו (גואל), צפניה שווילי (גלעד) ואלברט שמש (חיים). השלושה התחפשו לפועלי רכבת ערבים והצטיידו בסלי נצרים קלועים שמולאו במוקשים מיוחדים שהוכנו על ידי המחלקה הטכנית בתל-אביב.
ב-30 במרס, 1947, עם רדת הלילה, יצאו השלושה משכונת נווה שאנן למפרץ חיפה. הם חצו את הכבישים ומסילות הברזל שהיו מוגנים על ידי הצבא והמשטרה, והגיעו לקרבת שדה מכלי הנפט. לכל אורך השטח היו פרושות גדרות תיל דוקרני, תעלות מים ומגדלי שמירה אולם לאחר עבודה מאומצת של חיתוך הגדרות הצליחה החוליה להגיע אל מכלי הנפט. בעזרת הסולמות הצמודים עלו הלוחמים על שלושת המכלים שנבחרו לפיצוץ, הניחו את  מטעני הנפץ במגופים, המחברים את צינורות הנפט אל המכלים, כיוונו את המוקשים לשעה היעודה בלילה ונסוגו באותה דרך שחדרו לשטח.
באותו לילה הוארו שמי חיפה באש להבות בעקבות שלוש התפוצצויות אדירות, בזו אחר זו. לשונות האש שעלו מזרם הנפט אשר פרץ מן המכלים הממוקשים התפשטו ואחזו גם במכלים אחרים. כך עלו באש אחד עשר מכלים של חברת הנפט העיראקית שבבעלות הבריטים.
ארבעה ימים נמשכה הדליקה. שלושים אלף טון חומר-דלק בשווי של מליון לירות שטרלינג הושמדו. בעיניהם של אנשי לח"י היה הנפט הבוער סמל לפגיעה במרכז האינטרסים האימפריאליים הבריטים, והנזק הרב היווה תשובה למעשה האכזריות כלפי המעפילים. 
   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה