העד המרכזי
החודש אנו מציינים שבעים שנה להירצחו של אברהם שטרן – "יאיר".
יאיר נרצח על ידי מפקד הבולשת הבריטית (C.I.D) ג'פרי מורטון בדירת גג בדרום תל-אביב, בבניין שמשמש היום כמוזיאון לח"י.
כיום אנו יודעים כי יאיר נרצח בדם קר אך עובדה זו לא היתה ודאית במשך זמן רב הואיל ומורטון טען אחרת.
במשך שנים הכחיש הקצין הבריטי בכל תוקף כי חיסל את שטרן בו במקום וללא משפט בשעה שיכול היה לאסרו ולהביאו לדין. טענתו היתה שמה שהתרחש בדירת הגג קרה עקב ניסיון בריחה. בספרו "Just A Job" שהתפרס בשנות השישים, טען מורטון שירה ביאיר בשעה שזה ניסה להימלט דרך החלון. הוא אף תבע לדין מספר פעמים סופרים ועיתונאים שתיארו את הפרשה בשונה מגרסתו שלו.
כיצד, אפוא, אנו יודעים מה באמת התרחש בדירת הגג באותו יום סגרירי של פברואר 1942? שאלה זו היתה מכוסה בערפל במשך יותר מארבעים שנים. בשעה שיאיר נורה ונהרג נמצאו בדירה רק מורטון ושני קצינים נוספים שמן הסתם, לא הסכימו לדבר על הפרשה ובוודאי לא לסתור את גרסתו של מפקדם. אלא שארבעים וחמש שנים לאחר הרצח, החליט אחד הקצינים שהיו בחדר – ברנרד סטמפ – לשבור את קשר השתיקה ולשפוך אור על האירוע.
סמל ברנרד סטמפ נשלח ארצה לשירות צבאי שבמהלכו פגש צעירה תל אביבית, יהודיה בשם ציפורה, בה התאהב ממבט ראשון. השניים עקרו לצפון-מזרח אנגליה והתחתנו. במהלך השנים ניסתה אחייניתה של ציפורה, העיתונאית אילנה צור, לדובב את קרוב המשפחה לדבר על הפרשה, אבל סטמפ חשש. רק לקראת מותו, כשהוא חולה מאוד וחש שימיו ספורים, הסכים סטמפ לתאר את מה שקרה באותו יום גורלי בשכונת פלורנטין.
סטמפ סיפר כי באותו בוקר של כ"ה בשבט, יצא יחד עם הקצין וילקין לכיוון בית מס' 8 ברחוב מזרחי ב' על מנת לבצע חיפוש שגרתי. אישה פתחה להם את הדלת. בחיפוש מצאו את יאיר מסתתר בארון. סטמפ זיהה את יאיר ומורטון הוזעק מיד למקום. לאחר זמן קצר, ניגש מורטון אל יאיר, משך אותו והעמידו על רגליו, גרר אותו לעבר החלון, סובב אותו וירה בו.
"מורטון עם האקדח ביד, ירה בו פעם אחת. שטרן נפל מיד לאחר הירייה הראשונה, מעוצמת הירייה. גם סטיוארט (קצין בריטי) החזיק אקדח בידו וירה גם הוא..."- סיפר סטמפ.
על גרסתו של מורטון, לפיה ניסה יאיר להימלט דרך החלון ולכן ירה בו, אמר סטמפ: "זה מגוחך. אין בכך שמץ של אמת. לא היתה לשטרן שום אפשרות לברוח. הוא היה מוקף. לא היה לו נשק. עשינו חיפוש. הוא היה במעצר יותר משעה. לא היה לו שום סיכוי לברוח. במקרה זה, לפי דעתי, האיש נהרג במזיד ובכוונה תחילה. זו לא היתה טעות בזיהוי האדם. זה היה האדם הנכון שנהרג בדרך שאין לקבל אותה. אסור היה להרוג אותו כך. הייתי קורא לזה רצח. המשטרה הרגה אותו. הוא לא היה חמוש. לא היה לו שום סיכוי להימלט על נפשו."
את מותו של יאיר ושל כל חללי לח"י שנפלו במערכות לחירות ישראל, אנו מציינים כמדי שנה, בטקס אזכרה שיתקיים ליד קברו של יאיר בנחלת יצחק.
הטקס ייערך ביום ראשון, כ"ו בשבט תשע"ב, 19 בפברואר 2012, בשעה 16:00. ההתכנסות בשעה 15:00.
יאיר נרצח על ידי מפקד הבולשת הבריטית (C.I.D) ג'פרי מורטון בדירת גג בדרום תל-אביב, בבניין שמשמש היום כמוזיאון לח"י.
כיום אנו יודעים כי יאיר נרצח בדם קר אך עובדה זו לא היתה ודאית במשך זמן רב הואיל ומורטון טען אחרת.
במשך שנים הכחיש הקצין הבריטי בכל תוקף כי חיסל את שטרן בו במקום וללא משפט בשעה שיכול היה לאסרו ולהביאו לדין. טענתו היתה שמה שהתרחש בדירת הגג קרה עקב ניסיון בריחה. בספרו "Just A Job" שהתפרס בשנות השישים, טען מורטון שירה ביאיר בשעה שזה ניסה להימלט דרך החלון. הוא אף תבע לדין מספר פעמים סופרים ועיתונאים שתיארו את הפרשה בשונה מגרסתו שלו.
כיצד, אפוא, אנו יודעים מה באמת התרחש בדירת הגג באותו יום סגרירי של פברואר 1942? שאלה זו היתה מכוסה בערפל במשך יותר מארבעים שנים. בשעה שיאיר נורה ונהרג נמצאו בדירה רק מורטון ושני קצינים נוספים שמן הסתם, לא הסכימו לדבר על הפרשה ובוודאי לא לסתור את גרסתו של מפקדם. אלא שארבעים וחמש שנים לאחר הרצח, החליט אחד הקצינים שהיו בחדר – ברנרד סטמפ – לשבור את קשר השתיקה ולשפוך אור על האירוע.
סמל ברנרד סטמפ נשלח ארצה לשירות צבאי שבמהלכו פגש צעירה תל אביבית, יהודיה בשם ציפורה, בה התאהב ממבט ראשון. השניים עקרו לצפון-מזרח אנגליה והתחתנו. במהלך השנים ניסתה אחייניתה של ציפורה, העיתונאית אילנה צור, לדובב את קרוב המשפחה לדבר על הפרשה, אבל סטמפ חשש. רק לקראת מותו, כשהוא חולה מאוד וחש שימיו ספורים, הסכים סטמפ לתאר את מה שקרה באותו יום גורלי בשכונת פלורנטין.
סטמפ סיפר כי באותו בוקר של כ"ה בשבט, יצא יחד עם הקצין וילקין לכיוון בית מס' 8 ברחוב מזרחי ב' על מנת לבצע חיפוש שגרתי. אישה פתחה להם את הדלת. בחיפוש מצאו את יאיר מסתתר בארון. סטמפ זיהה את יאיר ומורטון הוזעק מיד למקום. לאחר זמן קצר, ניגש מורטון אל יאיר, משך אותו והעמידו על רגליו, גרר אותו לעבר החלון, סובב אותו וירה בו.
"מורטון עם האקדח ביד, ירה בו פעם אחת. שטרן נפל מיד לאחר הירייה הראשונה, מעוצמת הירייה. גם סטיוארט (קצין בריטי) החזיק אקדח בידו וירה גם הוא..."- סיפר סטמפ.
על גרסתו של מורטון, לפיה ניסה יאיר להימלט דרך החלון ולכן ירה בו, אמר סטמפ: "זה מגוחך. אין בכך שמץ של אמת. לא היתה לשטרן שום אפשרות לברוח. הוא היה מוקף. לא היה לו נשק. עשינו חיפוש. הוא היה במעצר יותר משעה. לא היה לו שום סיכוי לברוח. במקרה זה, לפי דעתי, האיש נהרג במזיד ובכוונה תחילה. זו לא היתה טעות בזיהוי האדם. זה היה האדם הנכון שנהרג בדרך שאין לקבל אותה. אסור היה להרוג אותו כך. הייתי קורא לזה רצח. המשטרה הרגה אותו. הוא לא היה חמוש. לא היה לו שום סיכוי להימלט על נפשו."
את מותו של יאיר ושל כל חללי לח"י שנפלו במערכות לחירות ישראל, אנו מציינים כמדי שנה, בטקס אזכרה שיתקיים ליד קברו של יאיר בנחלת יצחק.
הטקס ייערך ביום ראשון, כ"ו בשבט תשע"ב, 19 בפברואר 2012, בשעה 16:00. ההתכנסות בשעה 15:00.
0 Responses on "העד המרכזי"
הוסף רשומת תגובה